עטיפות התקליטים הטובות של השנה

‎בלוג עטיפות האלבומים "סיפור, כיסוי‫"‬ בוחר את העטיפות הטובות של השנה‫,‬ לדעתו‫.‬ לא עם כל הבחירות תסכימו‫,‬ אבל עדיין‫,‬ כיף‫.‬

‎‫(‬תודה לגיאחה‫)‬

- - -

Best album covers of the year

The album covers blog "cover, story" choses its best album covers of the year. You may not agree with all of the picks, but it sure is fun.

זה לא הפוסטר ש"מקומם", זוהי המציאות

קרוב ל-500 עמודים של נראטיב חזותי מהודק ומדוייק. הספר 

מה לא נאמר ונכתב כבר על ספרו החדש של דוד טרטקובר, 'טרטקובר': "ההגדרה המדוייקת ביותר למונח 'עיצוב ישראלי'" (כאן); "עבודות שנויות במחלוקת, מקצתן מקוממות" (כאן. זה לא הפוסטר ש"מקומם", זוהי המציאות…); "בוקס בבטן ולא ליטוף לעיניים" (כאן); "טרטקובר הוא מי שאנחנו" (כאן); ועוד, ועוד.

דומה שמרוב פולמוס, נעלמים שני אספקטים חשובים של עבודתו - שלטעמי טוב יעשו אם יילמדו בבתי הספר השונים לעיצוב: יכולתו הפנומנלית לחבר דימוי וטקסט, וכשרונו הנדיר בעריכה.

שכן - לא מוכר לי אמן כרזות ישראלי אחר (ולו אחד מבין הטוענים לתואר), שהצליח לייצר חיבור שאינו מיופייף ומזוייף (להלן - "קריאטיבי"), אלא פשוט וישיר בכנותו - בין דימוי רדימייד למלה הנכונה, בקונטקסט חדש ומפתיע. 

גליונות הדפוס הטריים. דימויים בלבד, הטקסטים בסוף 

ההצלחה של הספר הזה טמונה בעריכה המדוייקת. מעטים העורכים היודעים לייצר נראטיב חזק בספר שנושאו עיצוב, מעטים עוד יותר אלה שמסוגלים לערוך כך …את עצמם. דימויים בלבד - למן דימויי 'ארץ נהדרת' ו'ארץ אחרת' "המתוקים", דרך כרזות השלום ולוגו 'שלום עכשיו', עבור בכרזות הכיבוש ועד לכרזת גלעד שליט ('מה עוד תבקשי מאתנו מכורה') - טרטקובר מייצר נראטיב מהודק, מדוייק, משל היה במאי משופשף - ומקנח בטקסטים בסוף, למיטיבי טרטה. 

 'שנה טובה' טרטקוברית אופיינית. חיבור פשוט וישיר בין דימוי 'רדימייד' לקונטקסט חדש

- - -

It's not the poster, it's the reality that is outrageous

All have been said already about David Takeover's new book, "Tartakover": "The most accurate definition of the phrase "Israeli design", "Controversial work, at parts outrageous" (It's not the poster, it's the reality that is outrageous...); "A punch to the stomach, not a stroke to the eyes", "Tartakover is who we are", etc.

It seems as if the controversies conceal two very important aspects of his work, that in my opinion should be taught in the different design schools: his phenomenal ability to combine image and text, and his rear talent in editing.

I don't know any other Israeli poster designer who managed to create a combination that is not prettified and fake (therefore "creative"), but simple and direct in its honesty - between a ready made image and the right word in a new, surprising context.

The success of this book lies in the precise editing. There are only a few editors who can create a strong narrative through a design book, fewer are those who can edit... themselves. Mere images- from the "sweet" images of "A wonderful country" and  "A different country", through the peace posters, the "Peace now" logo, the occupation posters and the Gilad Shalit poster ("What else will you ask from us, homeland") - Tartakover creates a precise and tight narrative, as if he was a well experienced director, and he concludes with text, for the Tarta fans.

‎ביהמ"ש: הזכויות על גופן הדסה שייכות למשפחתו של המעצב

‎גם לפונטים יש זכויות: עיתון הארץ, בכתבתו של כתב העיצוב יובל סער‫, מפרסם כי בית המשפט המחוזי בירושלים קבע השבוע כי זכויות היוצרים הבלעדיות על הגופן (פונט) הדסה שמורות לחנה טל, בתו של מעצב הגופן, הנרי פרידלנדר. טל הגישה לפני כשנתיים תביעת פיצויים מתוקשרת בסך 4.5 מיליון שקלים נגד חברת הגופנים מסטרפונט, בטענה שסחרה בהדסה במשך שנים ללא הסכמתה.

הנרי פרידלנדר ואות הדסה (צילום: וויקיפדיה)

- - - Court decision: "Hadassah" font rights belong to the family of the designer Fonts have rights too: In the article of design reporter Yuval Saar, Ha'aretz newspaper published that the Jerusalem District Court ruled this week that the sole copyrights of "Hadassah" font, belong to Hanna Tal, daughter of the font designer, Henry Friedlander. Tal filed a public compensation suit two years ago under the amount of 4.5 million NIS against font company Masterfont, claiming it traded Hadassah for years without her consent.

עודד עזר: מה אומר עליך הפונט שלך?

מתוך ערב ההרצאות 11:11 שנערך לפני כחודש, וכדברי המארגנים, גיא חג'ג' ואסף שגיא - "ערב שהיה sold out לגמרי וגם כיף גדול למוח".

המהפכה לא תעוצב

האם מחאת האוהלים - המחאה החברתית החשובה, האופטימית והנחושה ביותר בעשור האחרון - מייצרת שפה חזותית/טיפוגרפית מזוהה ומובהקת משלה? בינתיים, לא ממש.

נכון כתב עודד בן יהודה, שהשווה, לשוא, בין ביטוייה החזותיים של המחאה הנוכחית לשל דומותיה בעולם, וגם נתי אוחיון, בנסיונותיו (שלא נשאו פרי) למצוא מה חושבים בוגרי האקדמיות לעיצוב בנוגע לסוגיות הבוערות.

כאשר היא ספונטנית, נוטה השפה העיצובית של מחאת האוהלים להזכיר שלטי תנועת נוער או "פלאקטים" שצוירו ע"י מורותינו בבית הספר היסודי. במקרים המוצלחים יותר, אפשר לזהות שפה טיפוגרפית חופשית יותר, מעין "נון-דיזיין" המזכיר מעט עבודות פאנק מסוף שנות השבעים.

מז'אנר שלטי תנועת נוער או "פלאקטים" שצוירו ע"י מורותינו בבית הספר היסודי. כרזה על אוהל

בסגנון "נון-דיזיין" פוסט פאנקיסטי

כאשר היא "מעוצבת" מעט יותר, אין בה בשורה עיצובית חדשה, רק גיוס של שפות קיימות - החל באיורים מקסימים של אנגלמאייר התלויים על גזעי העצים, או טייק-אופ'ס כגון שלטי האוהלים, שהם בעצם משחק חזותי על שלטי רחוב. מבחינה טיפוגרפית צרה, בקלות אפשר היה לכנות את המחאה הזו כמחאת ה"טייק-אוף".

אחד מאיוריו המקסימים של אנגלמאייר התלויים על גזעי העצים בשדרה

משחק חזותי על שלטי רחוב. מחאת ה"טייק-אוף"

גישה רטרו-נוסטלגית ממש אפשר למצוא בעיצוב מודעות הוועד המארגן. בשחור צהוב בסיסיים ובשימוש בגרסא מוצרת של אות אהרוני כבד (1938) או חיים כבד (1933) בכותרות, והדסה (1958) בלוגו הוועד, מאזכרות המודעות באופן ברור (ואולי מכוון?) כרזות פוליטיות משנות ה-30 ועד ה-60.

לוגו המאבק. גישה רטרו-נוסטלגית

ואולי זה לא מקרה שהגישה הטיפוגרפית הרעננה ביותר באה דווקא מכיוון ציורי קומיקס התלויים על כמה מהאוהלים - משוחררת, כנה, חצופה.

ציורי קומיקס תלויים על האוהלים. גישה טיפוגרפית רעננה

אך בניגוד למה שאולי משתמע מרשימה זו, אני עצמי אינני בעד כינון שפה עיצובית למחאה הזו. בדיוק כשם שכוחה החברתי וההצהרתי נמצא דווקא בחוסר המיקוד התוכני שלה - היא מכסה כל כך הרבה נושאים, באופן שמצליח יפה לבלבל את הממשלה - כך גם כוחה של השפה החזותית שלה, נמצא דווקא בחוסר המיקוד, בגיוונה ובכנותה.

לדף הפליקר טיפוגרפיית האוהלים

עירוניות, אסתטיקה וטיפוגרפיה

עטלף, בלוג חדש וחינני העוסק בעירוניות, אסתטיקה, עיצוב ואמנות, מארח את עודד עזר במדור שאלון עירוני.

פונט נוה-צדק מתארח במדור "שאלון עירוני". מחווה לשלטי רחוב ישנים בשכונה

- - -

Urban life, aesthetics and typography
Atalef, a new charming blog dealing with urban life, aesthetics, design and art, hosts Oded Ezer in its urban questionnaire section.

אותיות מחכימות, 1920

ערכת בדידים יפהיפיה ללימוד הא"ב העברי, אחת הדוגמאות המוקדמות יותר של אותיות פרנק ריהל (בהוצאת רודולף שיק ושות', בלפאסט, אירלנד בסביבות 1920).

עוצבה בידי משה ווסקין-נהרטבי - דמות מיסתורית ואיש אשכולות. ווסקין-נהרטבי היה רב, מדען, ציוני, אוריינטליסט, תיאולוג ומורה לשפות (דיבר עברית, ארמית, שומרית וערבית באופן שוטף). במהלך מלה"ע השניה לימד ילדים בגטו טרזיינשטט עברית, עד שנשלח לאוושויץ - שם נרצח על ידי הנאצים בשנת 1944.

הצילומים באדיבות ארכיון המוזיאון היהודי בפראג Jewish Museum in Prague ©

- - -

Letters that make you smarter 1920
A beautiful set of Hebrew alpha-bet cuisenaire rods, one of the earlier examples of the Frank-Rühl letters (published by Rudolph Schick & Co., Belfast, Ireland around 1920).
Designed by Dr. Mojzis Woskin-Nahartabi - a mysterious character and a man of many skills. Woskin-Nahartabi was a Rabbi, a scientist, a Zionist, an orientalist, a theologian and a teacher of languages (he spoke fluent Hebrew, Aramaic, Sumerian and Arabic). During the second world war, he taught children Hebrew in the Theresienstadt Ghetto, until he was sent to Auschwitz - there he was murdered by the Nazis in 1944.

הרדיו הפולני מראיין את עודד עזר

עודד עזר, בראיון מוקלט שערכה עימו קָטקָה מָזוּרצָ'ק (עורכת המחלקה העברית של הרדיו הפולני) - על טיפוגרפיה, על פרויקט הנעליים עבור "שופוני", על עיצוב כרזת הפסטיבל היהודי בקרקוב, על מקורות ההשפעה שלו ועל סדרת ההרצאות שנתן בפסטיבל השנה.

עודד עזר באחת מההרצאות שנתן בפסטיבל התרבות היהודית בקרקוב

אחת מהכרזות רבות שהציפו את רחובות קרקוב לקראת הפסטיבל היהודי בשנה שעברה. סקייפ-טייפ

- - -

Polish radio interviews Oded Ezer (Hebrew)
Oded Ezer in a recorded interview conducted by Katka Mazurczak (Editor of the Polish Radio External Service, Hebrew Section) - about typography, the shoe project for “Shufuni”, about designing the poster for Krakow Jewish Festival, about his influences and about the series of lectures he gave at the festival this year.

לכבוד הרב הגאון האמיתי המפורסם והחריף, 1852

דוגמת "שויתי" יוצאת דופן זו צוירה בשנת 1852 על ידי אברהם בן זונדל, שהיה מהגר שהגיע למורביה (איזור בצ'כיה של היום) מהאי היוני קורפו.
היא מאופינת בסיגנון טיפוגרפי ספרדי-נאיבי (בניגוד לסגנון האשכנזי המקובל באיזור באותה תקופה), תוספות דקורטיביות (פרחים, עלים, כוכבים ואף דגיגים) וקומפוזיציה השאובה מהלקסיקון החזותי הקבלי.


בתחתית העבודה מצרף בן זונדל הקדשה לרב המקומי (כנראה מזמין העבודה), ואינו חוסך בשבחים: "לכבוד הרב הגאון האמיתי המפורסם והחריף מרביץ תורה בישראל מוהרר אברהם ניידא…נרו יאיר כצאת השמש במזרח".

הצילומים באדיבות ארכיון המוזיאון היהודי בפראג Jewish Museum in Prague ©

- - -

In honor of the famous genuine genius and sharp rabbi (1852)
This exceptional “Shiviti” sample, was painted in 1852 by Abraham Ben Zundel, who was an immigrant from the Greek island Corfu arriving to Moravia (a region in today's Czech Republic).
It is characterized by it's naïve Sephardi typographic style (unlike the acceptable Ashkenazi-style of that time that was common in that area),decorative additions (flowers, leaves, stars and even fish) and a composition derived from the Kabbalistic visual lexicon.
At the bottom, Ben Zundel encloses an inscription to the local Rabbi (who probably ordered the job), and spares no praise: “In honor of the famous genuine genius and sharp rabbi, teacher of the Torah to Israel, Moharar Avraham Neida... his light will shine as the sun in the east”.

הפנקס פתוח והיד כותבת, 1795

דוגמת כתב נדירה ממזרח בוהמיה שצוירה על ידי יהודה גולדשמידט בסוף המאה ה-18, מאוסף ארכיון המוזיאון היהודי בפראג.

אולגה סיקסטובה, אוצרת כתבי היד והדפוס במוזיאון, מוסיפה פרטים: "זוהי מודעה טיפוסית לאותן שנים, המפרטת את תוצאות הבחירות לתפקיד גבאי הקהילה היהודית במקום. לפי המודעה, נבחר לתפקיד יוסף ברן ("יוזפא בעראן") למשך קדנציה של שנה אחת. התאריך המדויק נקרע מהמודעה במשך השנים, אך מקובל לתארך אותה לסביבות 1795".

דוגמה זו מכילה, לצד אותיות כותרת כבדות בנוסח אשכנזי מאולתר, גם כתב רהוט מסולסל, שאותיותיו לעיתים מתחברות בליגטורות מפתיעות, בהשראת הכתב הרהוט הלטיני.

הצילומים באדיבות ארכיון המוזיאון היהודי בפראג Jewish Museum in Prague ©

- - -

The book is open and the hand writes (1795)
A rare writing example from east Bohemia, painted by Judah Goldschmied at the end of the 18th century, taken from the collections of the Jewish Museum in Prague.
This example contains both heavy headline letters in an improvised Ashkenazi-style, as well as a curly cursive writing,inwhich the letters often attach in surprising ligatures, inspired by the Latin cursive writing.
Olga Sixtová, curator of manuscripts and printing in the museum, adds: “This is a typical notice for that time, announcing the election results for the Jewish community's Gabbay position. According to this notice, Yoseph Beran was elected for this position for a term of one year. The exact date was torn from the notice over the years, but it is common to relate it to around 1795”.

שלוותה, בתנועה

בפרוייקט המסכם שלו במסגרת קורס טיפוגרפיה בתנועה, בחר דני וולף, סטודנט בבצלאל, להשתמש בפונט שלוותה.

והוא מפרט: "הטקסט נלקח מספרו של ד"ר טל בן-שחר, באושר ובאושר. המטרה שלי הייתה להגיש טקסט אשר עוסק בתחום ה"עזרה העצמית"‫,‬ באופן שיגרום לצופה לא להיות ציני כלפיו‫.‬ מטרה נוספת בפרוייקט, שהונחה על ידי ארז גביש, הייתה לבחון את עניין הקריאות בתנועה, על ידי הצגת אפשרויות קריאה לא מקובלות ובחינת הגבולות שלהן."

אפשרויות קריאה לא מקובלות. פונט שלוותה, כפי שהוא מופיע בסרט

- - -

Shalvata typeface, in motion
In his final project in Typography in Motion class, Dani Wolf, a Bezalel Academy student, chose to use the Hebrew font Shalvata.
He explains: “The text is taken from the book “Happier: Learn the Secrets to Daily Joy and Lasting Fulfillment”, written by Dr. Tal Ben-Shahar. My goal was to present this “self-improvement” text in a way that the viewer will not feel cynical towards it. Another goal of this project, led by Erez Gavish, was to examine the matter of readability in motion, by introducing exceptional ways of reading and testing their boundaries.”

ספר הזן של ג'ושו: 5 סיבות

בגלל הפורמט, הצבעים, התחושה, הטיפוגרפיה, הקומפוזיציה - עודד עזר בוחר את העטיפה המוצלחת לטעמו, בפרויקט 'העטיפה האהובה' שיזם כתב העיצוב של 'הארץ', יובל סער, בבלוג האישי שלו.

ספר הזן של ג'ושו. את העטיפה עיצב מיכאל גורדון

- - -
Zhaozhou Congshen's Zen book: 5 reasons
For the layout, colors, feel, typography, composition – Oded Ezer chooses his favorite book cover in "The favorite cover" project initiated by "Haaretz" newspaper's design journalist, Yuval Saar, in his personal blog.

‫לקראת שבוע הספר: דפוס מא' ועד ת'‬

גיליון יוני של מגזין מסע אחר, על גוטנברג, בומברג, ויטנברג, שבוע הספר והתנ"ך, עיתונות עברית, כרזות, טיפוגרפיה, ספריות, מוזיאונים לדפוס ומה צופן העתיד.

דפס אמריקאי, 1910, על שער גליון "דפוס מא' ועד ת" של מגזין מסע אחר

- - -

For “Book week”: Print from A to Z
The June issue of Masa Acher Magazine, on Gutenberg, Bomberg, Wittenberg, Book week and the bible, Hebrew press, posters, typography, libraries, press museums and what the future holds.

פונט רץ, בגרסא לאינטרנט, מתארח ב- ReDesign

פונט רץ, בפורמט המיוחד לאינטרנט, הוא הפונט האורח החודש במגזין העיצוב המשובח ReDesign.

תצלומי מסך של פונט 'רץ' באתר ReDesign

- - -
Web adjusted Text font “Rutz” appears in ReDesign
Rutz font, designed by Oded Ezer, in a specially web adjusted form, is this month's guest font in the excellent design magazine ReDesign.

האלפבית העברי, יוהן מרקן, 1782

עמוד מרהיב המוקדש לא"ב העברי (כולל פירוט הערך הגימטרי של כל אות), מתוך Liber Artificiosus Alphabeti Maioris - המהדורה הראשונה (והיחידה) של ספר לימוד הקליגרפיה המפורט שעיצב יוהן מרקן (Johann Merken) והכין אמן הדפוס היינריך קואנטגן (Heinrich Coentgen) - שניהם לא יהודים, במולהיים, גרמניה.

הספר כולל, מלבד דוגמאות אלפביתים שונים, גם מתכונים להכנת צבעי דיו שונים, אורנמנטים נהדרים ודוגמאות של צורות גאומטריות, סמלים, צלליות ועוד.

(תודה ליותם הדר על הלינק)

- - -

The Hebrew alphabet, Johann Merken , 1782
A spectacular page dedicated to the Hebrew alphabet (including the numerological value of each letter), from Liber Artificiosus Alphabeti Maioris – The first (and only) edition of the detailed Calligraphy textbook designed by Johann Merken and engraved by the artist Heinrich Coentgen- both non- Jews in Mülheim, Germany. Apart from varied alphabets, the book also includes recipes for making different inks, magnificent ornaments and examples of geometrical shapes, emblems, silhouettes and more.

מגזין Typo (צ'כיה), 2007

אחד הפרסומים המרתקים והמקיפים על טיפוגרפיה עברית שיצאו בשנים האחרונות פורסם בכלל בצ'כיה, בשפה האנגלית (ובתרגום לצ'כית).
הגליון ה-25 של מגזין Typo יצא לאור בפברואר 2007 ויוחד כולו לסקירת מגמות בטיפוגרפיה עברית עכשוית ובתחום עיצוב הפונטים בישראל. הוא מכיל מאמרים מאת המעצבים הישראלים עודד עזר, ינק יונטף, עדי שטרן ויהודה חפשי, ומאמר אחד פרי עטו של הבריטי ג'ון ד. ברי.

שער מגזין Typo. מגמות בטיפוגרפיה עברית עכשוית ובתחום עיצוב הפונטים בישראל

- - -

Typo magazine (Czech Republic ), 2007
One of the most fascinating and extensive publications on Hebrew typography of the recent years was released in the Czech Republic, in English (and translated to Czech).
The 25th issue of Typo magazine was released in February 2007 and was fully dedicated to trend reviews of contemporary Hebrew typography and to font design in Israel. This issue, contains articles written by the Israeli designers Oded Ezer, Yanek Iontef, Adi Stern and Yehuda Hofshi, and an article by the British John D. Berry.

כותב אורח: שמעון (ג'וגול) זנדהאוז - על פונטים לסביבת מסך

אנו נתונים כעת בעיצומו של פיתוח טכנולוגי שיפתור את בעיות תצוגת המסך במכשירים נישאים, יבטל את אפקט תאורת המסך ויקנה תחושת חומריות מדמה נייר לצגי מחשב לסוגיהם. הדבר יביא לצימצום רחב מימדים עד כדי ביטול השימוש בנייר לצורך הדפסת דברי דפוס, שימוש שהחל בסין כ- 600 שנים לפני הספירה ויובא לאירופה בשנת 1200 לספירה.

למרות הרתיעה הטבעית מפני שינויים וחידושים, החלפת הנייר בצג דמוי נייר היא בלתי נמנעת. הדבר יביא לשיפור ניכר באיכות העיצוב הגרפי והטיפוגרפי לסביבת מסך, עיצוב שסבל עד כה מנחיתות משמעותית בהשוואה לאיכות עיצוב גרפי וטיפוגרפי של דברי דפוס.

‎צילום מסך של פונט "רץ" לאינטרנט‫,‬ כפי שהוא נראה במערכות הפעלה שונות‫.‬ מתוך הבלוג "בקופסא"

עקרונות בסיסיים החלים על עיצוב גרפי וטיפוגרפי של דברי דפוס, יחולו על עיצוב לסביבת מסך. שיכלול תצוגת המסך, תאפשר שימוש חופשי בגופנים שעד כה נמנע השימוש בהם בשל תצוגת מסך ירודה. אותיות סריפיות וחצי סריפיות שעד עתה בלטו בהעדרן, יהפכו לאותיות מקובלות לסידור מלל ע"ג צג, בשל יתרון קריאותן הבולט על פני אותיות ללא סריף. עם הסרת מגבלות ראייה כתוצאה מתאורת מסך מרצדת, יפחת השימוש בגופנים כבדי משקל לסידור מלל ויגבר השימוש בגופנים קלי משקל שהם נעימים, נוחים וקריאים יותר.

פרופ' שמעון (ג'וגול) זנדהאוז הינו מעצב גרפי ומרצה לעיצוב

לקריאה נוספת:
המדריך להטמעת פונט רשת
פונטים בתשלום להטמעה חוקית באתרי אינטרנט

- - -
Guest writer: Shimon Sandhaus – Fonts on screen
These days, we are in the midst of a technological Development which might solve screen display issues for mobile appliances, will cancel screen illumination effect and will allow a sense of texture that resembles paper for different computer screens. This will cause a mass reduction or might even cancel the use of paper for printed matter, a use that began in China at around 600 B.C. and imported to Europe in the year 1200 A.D.
despite the natural fear of changes and novelties, exchanging paper with a paper-like screen is inevitable. It will improve the quality of graphic design and typography for screen considerably, a design that up until now had suffered from significant inferiority in comparison to the quality of graphic design and typography for print.
Basic principles that apply on graphic design and typography for print, will apply on design for screen use. improvement of screen display will allow a free use of fonts that cannot be used so far due to poor screen display reasons. Serif and semi-serif letters that up until now were conspicuously absent will become acceptable letters in arranging text over screen, for the readable superiority over sans-serif letters. With the removal of vision restrictions due to dancing screen illumination, there will be less use of bold fonts in arranging text, and more light fonts which are more agreeable, convenient and readable.

כותב אורח: שמעון (ג'וגול) זנדהאוז - על פרנק-ריהל, הדסה ונרקיס

במשך שבע השנים בהן בחנתי, ניתחתי והשוותי גופנים עבריים ולועזיים במסגרת עבודתי על יצירת תשתית עיצוב לעתונים חדשות ומעריב (1981-1987)‬, מצאתי שהגופן פרנק-ריהל המשמש כאות המלל בעתונות היומית, כבד, שחור וסתום מכל הגופנים המשמשים לסידור עשרות עתונים יומיים באירופה, אסיה ואמריקה, אותם בדקתי.

מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב שערך ועיצב שמעון (ג'וגול) זנדהאוז, 1985

הסיבה לכך שפרנק-ריהל (הגופן הקריא והמתאים ביותר לסידור כמויות גדולות של מלל) הפך לסתום ומעייף, נעוצה בהמרה הכושלת מאותיות יצוקות ומסדרות בסדר צילום, לגופן דיגיטלי. מי שהופקד על מלאכת ההמרה (אדם בשם גוטמן), היה בעל כישורים טכניים אך למרבה הצער, נעדר הבנה בטיפוגרפיה. מרבית האותיות שהומרו מסדר יצוק ומצולם לגופן ממוחשב, עוותו ואיבדו מאיכותן ומקריאותן.
חיפושיי אחר גופן מתאים לסידור מלל שיפחית השחרת ידיים האוחזות בעתון, שיהיה קל, נעים וקריא, העלו שאותיות נרקיס עונות על הצרכים. הצרת הגופן ל-87%, הביאה לתוצאה אופטימלית מבחינתי. היתרונות שמצאתי בגופן נרקיס המודפס על נייר, ישימים גם לצג העתידי והופכים אותו לגופן מתאים במיוחד לסידור מלל במרחב הדיגיטלי.

מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב, 1985

הדסה, הנחשבת בעיניי לאות העברית הטובה ביותר שעוצבה בעת החדשה, עשויה גם היא לשמש כאות מלל מתאימה לדור המסכים הבא. בניגוד לנרקיס, מחייבת הגרסה הממוחשבת של הדסה, השקעת עבודה רבה כדי לתקן את העיוותים שניגרמו במעבר מאות סדר לגופן ממוחשב ולקרבה לגרסת המקור שעוצבה ע"י הנרי פרידלנדר במחצית המאה הקודמת.

מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב, 1985

יצירת גרסאות עדכניות ואיכותיות לגופן פרנק-ריהל במשקליו השונים, הינה לדעתי המשימה החשובה והחיונית ביותר. כשם שאותיות TIMES ROMAN לגרסאותיהם הרבות, היו ונותרו אותיות המלל הנפוצות ביותר בתחום עיצוב גופנים, וזוכות לפיתוחים עדכניים, כך גם ראוי שיתקיים באותיות פרנק ריהל.
נסיונות שנעשו בשנים האחרונות ומתיימרים להציג את האות פרנק-ריהל בגרסה קרובה למקור, אינם מקצועיים דיים ורחוקים מלהשביע רצון. למרבה הצער, מעצבים העוסקים כיום בעיצוב גופנים אינם מוכנים להשקיע זמן ומאמץ בשיפור גופנים קיימים ומעדיפים ליצור אותיות "משלהם" על פני עבודה מפרכת המחייבת העמקה, אורך רוח, וידע שיתכן ואינו מצוי ברשותם.

פרופ' שמעון (ג'וגול) זנדהאוז הינו מעצב גרפי ומרצה לעיצוב

- - -
Guest writer: Shimon Sandhaus – Frank-Rühl, Hadassah and Narkis
Throughout the 7 years in which I studies, analyzed and compared Hebrew and foreign fonts within my work on creating the infrastructure for the newspapers Hadashot and Maariv (1981-1987), I found the font Frank-Rühl, that is widely used in the daily press, to be the heaviest, darkest and most congested of all the fonts used in arranging dozens of daily newspapers I examined in Europe, Asia and America.
The reason that Frank-Rühl (the most easy to read, and most suitable for arranging large amounts of text) became congested and tiresome, is inherent in the failed conversion from cast letters and photographed sequences, to a digital font. The one in charge of the conversion process (a man named Guttman), had the technical skills but unfortunately, lacked understanding of typography. Most of the letters converted from cast and photography to a computerized font, were distorted and lost their quality and readability.
In my search for a font compatible for arranging text, that could reduce blackening of the hands holding the newspaper, that would be light, pleasant and readable, I found that Narkiss letters address these needs. narrowing the font to 87% resulted in the optimal outcome for me. The benefits I found using Narkiss font on paper, are applicable to the future screen as well, and makes it the ideal font for arranging text in the digital space.
Hadassah, which I consider to be the best modern Hebrew font, may also be used as a suitable text font for the new screens. Unlike Narkiss, Hadassah's computerized version requires a lot of work to repair the distortions caused in the transition from cast to digital letters and to restore the original version designed by Henry Friedlander in the middle of the previous century.
Creating up-to-date quality versions of the Frank-Rühl font in its various weights, is in my opinion, the most important and most essential task of all. As the letters of TIMES ROMAN font in its many versions, were and still are the most common text font in typography design, and receives up to date attention, the same should be held with Frank-Rühl letters.

לוגו שלום עכשיו, 1978

חציו סריפי, חציו סנס סריפי; חציו שחור דפוס, חציו אדום מחאה; חציו מסורת יהודית וחציו צעקה חילונית. דוד טרטקובר עצמו הצהיר כי "…החידוש בלוגו שלום עכשיו היה השילוב של שני גופנים, דבר שהיה מנוגד לכל מה שהתחנכתי עליו בבית הספר לעיצוב". וחידוש זה בדיוק איפשר את אחד משיאי הטיפוגרפיה הישראלית.

לוגו שלום עכשיו. חציו מסורת יהודית וחציו צעקה חילונית

החשיבות העצומה של הלוגוטייפ הזה (שעוצב במקור ככרזה להפגנה ורק אחר כך אומץ על ידי התנועה כסמליל המזהה אותה), היא בעצם פריצת ה"טאבואים" המודרניסטיים, השימוש המדוייק והאלגנטי בסמלי עבר "אידיאלי" (אות קורן המסוגננת לעילא, בהתבסס על אותיות דפוס תנ"כיות, ב"שלום"), ובעתיד אוטופי (אות חיים הנשענת על עקרונות הבאוהאוס, ב"עכשיו") גם יחד. זהו אחד הסמלילים ההיברידיים הראשונים בעברית, וכזה שפתח את הדלת לאמירה טיפוגרפית שאיננה אחת, אלא בעלת מספר רבדים, לכאורה מנוגדים, הפועלים באפקטיביות ובהרמוניה מפתיעה, להעברת מסר רב עוצמה.

אותיות קורן וחיים. פועלות באפקטיביות ובהרמוניה מפתיעה

לוגו שלום עכשיו הוא כבר ממזמן לא רק לוגו, אלא אייקון ישראלי, ומאז שנוצר "זכה" לחיקויים ולפראפרזות רבות מספור, מוצדקות יותר או פחות. אביא כאן שתי דוגמאות מתוך רבות: האחת, "גיוס" הלוגו בידי אמן גרפיטי אנונימי למאבק להחזרת גלעד שליט; והשניה - כאריזה טרנדית למשקה שוקולד (!).

גרפיטי בת"א למען שחרור שליט (צילום: מיכאל זילברמן)
אריזה למשקה שוקולד, בעיצוב סטודיו 200404

- - -
“Peace now” logo, 1978
Half serif, half sans serif; half print black, half protest red; half Jewish tradition, half a secular scream. David Tartakover himself stated that “the novelty of the Peace now logo was the integration of two fonts, this was against everything I was taught in design school”. This novelty was precisely what enabled one of the highlights in Israeli typography.
The great importance of this logotype (designed originally as a poster for a demonstration, and only later adopted by the movement as its representing logo), is actually in breaking modernistic taboos, the elegant and accurate use of “ideal” past symbols (the highly stylized Koren letter, based on Biblical print letters in the word “shalom”- “peace”) and utopian future (Haim letter based on the Bauhaus principles in the word “achshav”- “now”).
This is one of the first Hebrew hybrid logos, and one that opened the door to a typographic statement composed with more than one layer, layers that are seemingly contrasting, but work effectively and in surprising harmony, to deliver a powerful message.
The Peace now logo is no longer a mere logo, it is an Israeli icon, and since created, it was imitated and paraphrased many times, some more justified than others. I will present two examples: one, is when an anonymous graffiti artist used the logo in the struggle to retrieve Gilad Shalit, the other – as a trendy packaging for a chocolate drink.

המדריך להטמעת פונט רשת

לביא פרצ‫'‬יק, המתמחה בטכנולוגיות html/css, מפרסם פוסט יעיל ונהיר בעניין פונטים לאינטרנט‫:‬ המדריך להטמעת פונט רשת.
בעזרת הדגמות של פונט "רץ" לאינטרנט, הוא מסביר בשפה פשוטה איך להעלות את הקבצים לשרת, איך להטמיע את הפונט בעזרת Font face, כיצד להגדיר Font family לאלמנטים הרצויים וכיצד לבדוק את מופעי הפונט בפלטפורמות השונות.

פונט רץ לאינטרנט. קריא מאד במגוון מערכות הפעלה ובגדלים שונים

והוא מסכם: "כפי שכבר ראינו, פונטי רשת הוא תחום חדש שלא חף מבעיות, ועל כן מומלץ מאוד לבדוק את מראה הפונט במגוון מערכות הפעלה ובגדלים שונים. אחד הדברים שכדאי מאוד לבדוק זה את העניין ההינטינג (אנטיאליאסינג של הפונט): לעתים פונט נראה מצויין בגודל אחד וגרוע בגדלים אחרים. כפי שניתן לראות בדוגמא שעשיתי – פונט "רץ" קריא מאוד גם בגוף הטקסט וגם בווינדוז xp".

לקריאה נוספת:
פונטים בתשלום להטמעה חוקית באתרי אינטרנט
‎דברים שצריך לדעת לפני שמשתמשים ב-webfonts
‎דוגמאות לשימוש בפונטי רשת

- - -
Web font embedding guide
Lavi Perchik who specializes in html/css technologies, published a useful and clear post about web fonts: Web font embedding guide.
Using “Rutz” font for the web, he explains in plain language how to upload the files to the server, how to embed the font using Font face, how to define a Font family to the desired elements and how to examine font appearance on the different platforms.
He concludes: “As we have seen, web fonts is a new domain and it has its hiccups, therefore it is strongly recommended to examine the appearance of the font in various operating systems and in different sizes. One of the things you'd better check is hinting (anti aliasing the font): sometimes the font looks excellent in one size and horrible in other sizes. As you can see in the example I made- “Rutz” font is very readable both in the text and in Windows XP”.