הגיליון הראשון של The Refugee Voice, שראה אור בשבוע שעבר, הוא תוצר משותף של פליטים אפריקאים (מסודן, דרפור, אריתריאה וקניה) ומתנדבים ישראלים, שמראיינים, מתחקרים, כותבים, עורכים ומצלמים ביחד. ההחלטות מתקבלות באופן שיתופי, ומעלות נושאים שמטרידים את הפליטים על סדר היום.
The Refugee Voice. תוצר משותף של פליטים אפריקאים ומתנדבים ישראליםאת העיתון עיצב בן נתן, סטודנט בבצלאל, באופן שבכל עמוד מופיעה אותה כתבה בארבע שפות שונות, עניין מורכב מבחינה גרפית. נתן השתמש בכמה טיפוסי אות שונים - "פרנקריהל" ו"רץ" (עברית), "Nadeem" (ערבית), "Ethiopia Jiret" (טיגרית) ו-"Vesper" (אנגלית). "האתגר הגדול בפרוייקט מבחינתי היה להשתלט על ארבע שפות ולגרום להן לחיות אחת ליד השניה ללא תחרות", הוא אומר, "היה לי חשוב שהעיתון ידבר בקול הפליטים, בפגישות איתם הכרתי אותם כאנשים צנועים שמעבירים את המסרים שלהם בעדינות, לא בצעקות. המחאה שלהם שקטה, ובהתאם לכך גם העיתון, שמדבר בטון נעים. הטיפוגרפיה מנסה לספר את הסיפור שלהם ללא מאמץ ו'ענטוזים' מיותרים".
פרט מתוך העיתון. אותה כתבה בארבע שפות שונותמיכל וקסלר, מעצבת, כותבת ומרצה לתולדות הטיפוגרפיה העברית, מתייחסת אף היא לעניין מנקודת המבט הטיפוגרפית: "העיצוב המרהיב מייצר פוליפוניה הרמונית מושלמת של ארבע שפות, ארבעה אלפבתים שונים שאינם מנסים להידמות זה לזה, אלא להיות קריאים ונוחים כל אחד כשלעצמו. מעבר להישג הטיפוגרפי המרשים, זה הזכיר לי כמה המרחב הישראלי יכול להתעשר ולהתיפות מריבוי התרבויות שבו."
לקריאה נוספת: הכתבה ב"הארץ".
