פונט פרנקריהליה עוצב על ידי עודד עזר בשנת 2003 כמחווה לגופן פרנק-ריהל של רפאל פרנק (1908), והוא משלב מוטיבים בסגנון האר-נובו עם נועזות אקספרמנטלית וחדשנות המתאפשרות כיום, בעידן הדיגיטלי.
יהודה חפשי, מעצב וחוקר סוגיות בטיפוגרפיה עברית, כותב על פונט זה:
"פונט פרנקריהליה של עודד עזר הינו דיאלוג ומחווה לפועלו של רפאל פרנק. העיתוי – מלאת מאה שנים לפרנק-ריהל. בחירתו של עזר להתיחס דווקא לפונט זה אינה מובנת מאליה. תפוצתו הרחבה כל כך והמונופול שרכש הפונט מחד, ונסיונות מרשימים של מעצבים אחרים ליצור פונט שישווה בהצלחתו לפרנק-ריהל מאידך, יצרו רתיעה מלהתערב או להתחרות ב"מלכה" של הטיפוגרפיה העברית.
בחירתו של עזר באה ממקום אופייני לו – "בוא ניקח את המיתוס המקודש ביותר ונעבוד עימו כחומר גלם יקר ולו לשם עצם הניסוי". וכך היה. הפרוייקט בתחילתו הוגדר כבלתי שימושי. הרצון המוביל היה להגביר את מאפייני היוגנדשטיל שבאות המקורית, אם כי בגישה של נאו-יוגנדשטיל. כלומר, לנסח מחדש זרם זה שרווח בגרמניה בתחילת של המאה ה-20. בנוסף, ובהשראת עבודות תלת ממדיות שיצר עודד, נוספו ל"פרנקריהליה" אלמנטים פיסוליים קונסטרוקטיביים בעלי אופי תיאטרלי ובהאנשה מלאת הומור וחיים. בשלב הראשון, ובכדי להתנתק מהתיקונים שערך רפאל פרנק בזמנו, חזרו הקוים האנכיים ונהיו דקים מאוד תוך יצירת מתח רב בינם לבין הבסיסים והגגות. בכך למעשה, אולי שלא במודע, נוצר גם דיאלוג בין עודד ל-Didot ו- Bodoni אשר הביאו מתח צורני זה להקצנה.
לכל אורך שלבי העבודה הנימה השורה על גופי האותיות היא נימה של קלות, שעשוע וחוסר פחד, המשולבים בהרבה כבוד למקור. כך למשל, בעוד פרנק ויתר על הגגות המשופעים באות, החליט עזר להחזיר את ההטיה רק בגג של האות ז', ולו לשם ההנאה והגיוון הצורני לסדרה כולה. האות "ן" מקבלת בסיס תחתון שלא היה קיים במקור, אך מופיע בניסיונות שונים ליצור אותיות עבריות בסגנון הארנובו (כמו אצל זאב רבן ואחרים). הנקודתיים והנקודה-פסיק הם עיגולים שלמים, המלווים בקוים בעלי אופי יוגנדשטיל מובהק, אך לא כציטוט נאמן למקור. וכך גם הסוגריים.
פרנקריהליה הנו פרויקט מרתק, בזכות השילוב העדין בין אקט אקספרמנטלי חקרני ונטול יעד ברור, לבין הקפדה על חוקיות מסויימת והרצון לשמר את הגורם הסדרתי בין הסימנים השונים שבסידרה.
למרות שלא הייתה זו הכוונה מלכתחילה, נעשה כיום שימוש ב"פרנקריהיליה" לצרכים מסחריים, כפונט לכל דבר. יחד עם זאת, בחלקים מסיימים באותיות ניתנת במה רחבה יותר להבעה האישית. במונחים המושאלים מתחום הכוריאוגרפיה, ניתן לומר שבלהקה יש כמה פרימות–בלרינות: האות ש', ץ', ל', הן דוגמאות מרשימות לתוספות ושינויים המנציחות את היצירתיות הרבה בעיצובן. במספר מקרים נבחין בהחלטות עיצוביות "שלא ייעשו" בפונט סטנדרטי: האות ס', למשל, סובבה ב-180 מעלות ויושבת למעשה על הגג של עצמה. גם באות צ' שונו ההיררכיות בין האלכסונים שבה, ואילו האות פ' איבדה לחלוטין את הבסיס שלה.
פרנקריהליה היא פיוט, וריאציה מוזיקלית חופשית ואישית למקור עליו היא מסתמכת. יש בה תפיסה חזותית רעננה, אהבת הצורה, הערכה עמוקה לאב הרוחני של האות העברית המודרנית ויש בה ערגה לרכות ולרומנטיות שזרם היונגנדשטיל היטיב לבטא כשיקוף לתקופתו. בכך חותמים רפאל פרנק ועודד עזר מעגל בן מאה שנים של חקר גבולותיה של האות העברית בדיאלוג משמעותי ומפרה."
