על פונטים, אותיות וגופנים | Traditional & Contemporary Hebrew Typography

2012-01-19T01:53:00.001-08:00

כותב אורח: אליהו משגב - על מסורת האותיות הלפופות

2012-01-19T01:48:00.000-08:00

כמעט עשרים שנה אני קורא בשבתות ובחגים, ועדיין לא נתקלתי ב'אותיות הלפופות', עד שהזדמן לי לראות ספר תורה שהובא לארץ מרומניה או מהונגריה, ובו נמצאות דוגמאות למסורת גרפית זו.

ה'אותיות הלפופות' הן אותיות סת"ם שעברו, במסורת שונה וחריגה, מסופר לסופר. ברבות השנים השתכחה מסורת זו, ולכן נדיר לראות ספר תורה עם ה'אותיות הלפופות'.

מסורת מרהיבה זו מוזכרת ב'ספר התמונה', ואף הרמב"ם מזכיר אותה ב'הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה' שלו:

"ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות, ובאותיות הנקודות, ובאותיות שצורתן משונות כגון הפאיין (אותיות הפ"א) הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש..."

מעניין לציין כי עדויות למסורת זו אפשר למצוא אצל חלק מקהילות התימנים מחד, ואצל קהילות אירופאיות ואוקראיניות מאידך. למשל הסופר אפרים סופר מבראד, שהיה סופרו של הבעל שם טוב, הקפיד על מסורת זו כפי שנראה מספרי תורה שכתב.

המסורת הזו תועדה גם ב'ספר תאגי' (שיצא לאור בפאריס במאה ה-18), וגם בספרו של הרב מנחם כשר 'תורה שלמה', המתעד כמאה וחמישים ציורי אותיות משונות ('לפופות') ומיקומן בספר התורה, על פי ספר תאגי.

נפתח לקהל אתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל

2011-12-26T17:43:00.000-08:00

אתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל נפתח לקהל הרחב לפני כשלושה שבועות, כך פורסם בבלוג סמליל. בבלוג מצויין כי "14,000 פריטים מוצגים מתוך כ-40,000 שנסרקו, צולמו ורוטשו על ידי צוות המכון וממתינים לפרסום."

עוד מוסר הבלוג, כי "עקב מגבלות זכויות יוצרים לא ניתן לצפות בפריטים בהגדלה. ברשות המכון קבצים איכותיים, בתקווה שבעתיד תוסר המגבלה (לפחות לחלקם) כך שהוא יוכל להגשים את מטרתו ולאפשר למעצבים וסטודנטים לבחון ולנתח את הפריטים. הרחבה על פעילות המכון ואפשרות לתרומת חומרים תתפרסם בקרוב."

עודד עזר מתארח ב"פורטפוליו בבית העיר"

2011-12-08T05:57:00.001-08:00

ביום שלישי 13/12 בשעה 20:30 יתארחו המעצב והטיפוגרף עודד עזר, ד"ר טל בן צבי, מנהלת ביה"ס לאמנויות של סמינר הקיבוצים, ודידי חנוך, עורך ומתרגם ספרי מדע בדיוני - במפגש הראשון של 'פורטפוליו לייב בבית העיר', שיזם (וגם יארח) כתב העיצוב ('הארץ', 'פורטפוליו') יובל סער.

כותב סער: "...העיסוק בטיפוגרפיה, בקליגרפיה ידנית ובשפה גרמו לי לחשוב על התפקיד והמקום שלהם בעולם הדיגיטלי: בזמן שקליגרפיה וטיפוגרפיה זרה נדמים לנו אקזוטים, האם כתב היד עלול להיעלם לבלי שוב? תנסו רגע לחשוב, כמה זמן מהיום שלכם מוקדש להקלדה על מחשב וכמה לכתיבה עם עט או עפרון?... האם יתכן שיום אחד כבר לא יהיה טעם ללמד ילדים לכתוב? שיום אחד נשכח גם אנחנו לבצע את אחת הפעולות הכי בסיסיות, שמעידה על אינטלגנציה וכישורי חיים בסיסיים?"

ידיעות אחרונות: נגד לימוד כתב רש"י בבתי הספר החילוניים

2011-11-27T07:26:00.001-08:00

במאמר מעורר פולמוס בידיעות אחרונות יוצא העיתונאי יצחק טסלר נגד לימודי כתב רש"י בבתי הספר החילוניים. וכך בין השאר הוא כותב:

"לפני הכל, בואו נדבר עובדות: אברהם אבינו, משה רבינו ואפילו רש"י, לא ידעו לקרוא רש"י. רבי שלמה יצחקי נולד באמצע המאה ה-11, אבל את המצאת הדפוס המודרני הגה יוהאן גוטנברג, רק באמצע המאה ה-15, מה שהוליד שלל פונטים, במגוון שפות. כדי להבדיל בין הטקסט בחומש ובגמרא, לבין הפירוש של רש"י, הוחלט לייחד לו גופן מיוחד - שאותו אנו מכנים כתב רש"י.

"אז נכון, במסגרת שיעורי היסטוריה או קליגרפיה רצוי לדעת ולהכיר את הגופן החשוב הזה, כמו גם את טעמי המקרא, וגם ללמוד על יאן לויט שב-1929 עיצב בפולין את הגופן המכונה "חיים" ובו משתמשים העיתונים הגדולים כדי לעצב את הכותרות הראשיות. אבל בסיטואציה שבה הנוער החילוני לא מכיר ומבין את ספר הספרים, וממש שונא את שיעורי התנ"ך, אין שום היגיון להשקיע שנייה אחת בהכרת כתב רש"י".

לקריאה נוספת: על ראשית הדפוס וכתב רש"י באתר "העוקץ"

אתנחתא קומית

2011-11-21T04:57:00.001-08:00

נמצא פרנק ריהל, גם אתם יכולים להיות חברים שלו בפייסבוק.

60 שניות על פונט: פלשתינה

2011-11-11T12:08:00.001-08:00

‎פונט פלשתינה ‫(‬פלשתינה-א"י היה שמה של הארץ לפני קום מדינת ישראל‫)‬ נוצר בשיתוף פעולה בין מעצבי הגופנים עודד עזר ומיכל סהר ב־2003.‬ ‫כתב זה שואב את ההשראה מגופנים משנות הארבעים והחמישים כדוגמת "הצבי", כמו גם מכתבים קליגרפיים כדוגמת "בודקו". אך יותר מהכל, "פלשתינה" מבוסס על פונט הריבייבל "נוה צדק" שעיצב עזר ואשר מקורו בשלטי רחוב משנות החמישים (שבתורם מבוססים אף הם על "בודקו").‬

בראיון משותף באתר קונספציה (2004), ‬סיפרה סהר: "התחלתי את הפונט הזה כפונט קליגרפי בכיוון מודרני, אבל המשיכות היו 'חסרות', רק הקווים העבים היו בו. בא עודד, ואמר שכדאי להוסיף שם משהו עדין בין המשיכות העבות, וכך הגענו ביחד לתוצאה הסופית. מטרת המשקל החלול, שהוא תוצאה של דיון בינינו, הייתה ליצור פונט חלול 'אחר', ששונה מפונט חלול אחר בעברית – 'הצבי'. עודד נותן לו את העדינות שבו, אני את הנוקשות. זו הייתה ממש חוויה‫".‬

פונט רץ, בפעולה

2011-10-12T08:37:00.001-07:00

פונט רץ, בפעולה, a set on Flickr.

עטיפות התקליטים הטובות של השנה

2011-10-12T07:13:00.000-07:00

‎בלוג עטיפות האלבומים "סיפור, כיסוי‫"‬ בוחר את העטיפות הטובות של השנה‫,‬ לדעתו‫.‬ לא עם כל הבחירות תסכימו‫,‬ אבל עדיין‫,‬ כיף‫.‬

‎‫(‬תודה לגיאחה‫)‬

- - -

Best album covers of the year

The album covers blog "cover, story" choses its best album covers of the year. You may not agree with all of the picks, but it sure is fun.

עודד עזר… לייק

2011-10-09T00:13:00.000-07:00

לאחר היעדרות ארוכה מהמדיה החברתית, עודד עזר שוב בפייסבוק. לייקים יתקבלו בברכה.

זה לא הפוסטר ש"מקומם", זוהי המציאות

2011-10-08T12:49:00.000-07:00

קרוב ל-500 עמודים של נראטיב חזותי מהודק ומדוייק. הספר

מה לא נאמר ונכתב כבר על ספרו החדש של דוד טרטקובר, 'טרטקובר': "ההגדרה המדוייקת ביותר למונח 'עיצוב ישראלי'" (כאן); "עבודות שנויות במחלוקת, מקצתן מקוממות" (כאן. זה לא הפוסטר ש"מקומם", זוהי המציאות…); "בוקס בבטן ולא ליטוף לעיניים" (כאן); "טרטקובר הוא מי שאנחנו" (כאן); ועוד, ועוד.

דומה שמרוב פולמוס, נעלמים שני אספקטים חשובים של עבודתו - שלטעמי טוב יעשו אם יילמדו בבתי הספר השונים לעיצוב: יכולתו הפנומנלית לחבר דימוי וטקסט, וכשרונו הנדיר בעריכה.

שכן - לא מוכר לי אמן כרזות ישראלי אחר (ולו אחד מבין הטוענים לתואר), שהצליח לייצר חיבור שאינו מיופייף ומזוייף (להלן - "קריאטיבי"), אלא פשוט וישיר בכנותו - בין דימוי רדימייד למלה הנכונה, בקונטקסט חדש ומפתיע.

גליונות הדפוס הטריים. דימויים בלבד, הטקסטים בסוף

ההצלחה של הספר הזה טמונה בעריכה המדוייקת. מעטים העורכים היודעים לייצר נראטיב חזק בספר שנושאו עיצוב, מעטים עוד יותר אלה שמסוגלים לערוך כך …את עצמם. דימויים בלבד - למן דימויי 'ארץ נהדרת' ו'ארץ אחרת' "המתוקים", דרך כרזות השלום ולוגו 'שלום עכשיו', עבור בכרזות הכיבוש ועד לכרזת גלעד שליט ('מה עוד תבקשי מאתנו מכורה') - טרטקובר מייצר נראטיב מהודק, מדוייק, משל היה במאי משופשף - ומקנח בטקסטים בסוף, למיטיבי טרטה.

'שנה טובה' טרטקוברית אופיינית. חיבור פשוט וישיר בין דימוי 'רדימייד' לקונטקסט חדש

- - -

It's not the poster, it's the reality that is outrageous

All have been said already about David Takeover's new book, "Tartakover": "The most accurate definition of the phrase "Israeli design", "Controversial work, at parts outrageous" (It's not the poster, it's the reality that is outrageous...); "A punch to the stomach, not a stroke to the eyes", "Tartakover is who we are", etc.

It seems as if the controversies conceal two very important aspects of his work, that in my opinion should be taught in the different design schools: his phenomenal ability to combine image and text, and his rear talent in editing.

I don't know any other Israeli poster designer who managed to create a combination that is not prettified and fake (therefore "creative"), but simple and direct in its honesty - between a ready made image and the right word in a new, surprising context.

The success of this book lies in the precise editing. There are only a few editors who can create a strong narrative through a design book, fewer are those who can edit... themselves. Mere images- from the "sweet" images of "A wonderful country" and "A different country", through the peace posters, the "Peace now" logo, the occupation posters and the Gilad Shalit poster ("What else will you ask from us, homeland") - Tartakover creates a precise and tight narrative, as if he was a well experienced director, and he concludes with text, for the Tarta fans.

‎ביהמ"ש: הזכויות על גופן הדסה שייכות למשפחתו של המעצב

2011-09-22T20:11:00.000-07:00

‎גם לפונטים יש זכויות: עיתון הארץ, בכתבתו של כתב העיצוב יובל סער‫, מפרסם כי בית המשפט המחוזי בירושלים קבע השבוע כי זכויות היוצרים הבלעדיות על הגופן (פונט) הדסה שמורות לחנה טל, בתו של מעצב הגופן, הנרי פרידלנדר. טל הגישה לפני כשנתיים תביעת פיצויים מתוקשרת בסך 4.5 מיליון שקלים נגד חברת הגופנים מסטרפונט, בטענה שסחרה בהדסה במשך שנים ללא הסכמתה.

הנרי פרידלנדר ואות הדסה (צילום: וויקיפדיה)

- - -
Court decision: "Hadassah" font rights belong to the family of the designer

Fonts have rights too: In the article of design reporter Yuval Saar, Ha'aretz newspaper published that the Jerusalem District Court ruled this week that the sole copyrights of "Hadassah" font, belong to Hanna Tal, daughter of the font designer, Henry Friedlander. Tal filed a public compensation suit two years ago under the amount of 4.5 million NIS against font company Masterfont, claiming it traded Hadassah for years without her consent.

פונט רץ מככב באתר כנס UPA העולמי

2011-09-15T18:29:00.000-07:00

דוגמה נהדרת ומקצועית לשימוש בפונט 'רץ' לאינטרנט מציגים אנשי סטודיו kitchen97 באתר שעיצבו עבור כנס UPA העולמי, המתקיים בישראל זו השנה השביעית. הכנס הוא האירוע המרכזי של העוסקים בממשקי משתמש, חווית משתמש, שימושיות והנדסת-אנוש‫, והוא יעסוק השנה בנושא אקטואלי: עיצוב לשינוי חברתי.

‎

צילום מסך של אתר כנס UPA העולמי. דוגמה נהדרת ומקצועית לשימוש בפונט 'רץ' לאינטרנט

- - -

Rutz font (Aka Vesper Hebrew) stars at the UPA global web site

A wonderful and professional example of using Rutz font for web, is demonstrated by Kitchen97 studio at the site they designed for the UPA global convention, that takes place in Israel for the past seven years. The convention is the key event for anyone who deals with user interface, user experience, usability and ergonomics, and this year it will address a current subject: design for social change.

עודד עזר: מה אומר עליך הפונט שלך?

2011-08-03T12:43:00.000-07:00

מתוך ערב ההרצאות 11:11 שנערך לפני כחודש, וכדברי המארגנים, גיא חג'ג' ואסף שגיא - "ערב שהיה sold out לגמרי וגם כיף גדול למוח".

המהפכה לא תעוצב

2011-08-02T07:07:00.000-07:00

האם מחאת האוהלים - המחאה החברתית החשובה, האופטימית והנחושה ביותר בעשור האחרון - מייצרת שפה חזותית/טיפוגרפית מזוהה ומובהקת משלה? בינתיים, לא ממש.

נכון כתב עודד בן יהודה, שהשווה, לשוא, בין ביטוייה החזותיים של המחאה הנוכחית לשל דומותיה בעולם, וגם נתי אוחיון, בנסיונותיו (שלא נשאו פרי) למצוא מה חושבים בוגרי האקדמיות לעיצוב בנוגע לסוגיות הבוערות.

כאשר היא ספונטנית, נוטה השפה העיצובית של מחאת האוהלים להזכיר שלטי תנועת נוער או "פלאקטים" שצוירו ע"י מורותינו בבית הספר היסודי. במקרים המוצלחים יותר, אפשר לזהות שפה טיפוגרפית חופשית יותר, מעין "נון-דיזיין" המזכיר מעט עבודות פאנק מסוף שנות השבעים.

מז'אנר שלטי תנועת נוער או "פלאקטים" שצוירו ע"י מורותינו בבית הספר היסודי. כרזה על אוהל

בסגנון "נון-דיזיין" פוסט פאנקיסטי

כאשר היא "מעוצבת" מעט יותר, אין בה בשורה עיצובית חדשה, רק גיוס של שפות קיימות - החל באיורים מקסימים של אנגלמאייר התלויים על גזעי העצים, או טייק-אופ'ס כגון שלטי האוהלים, שהם בעצם משחק חזותי על שלטי רחוב. מבחינה טיפוגרפית צרה, בקלות אפשר היה לכנות את המחאה הזו כמחאת ה"טייק-אוף".

אחד מאיוריו המקסימים של אנגלמאייר התלויים על גזעי העצים בשדרה

משחק חזותי על שלטי רחוב. מחאת ה"טייק-אוף"

גישה רטרו-נוסטלגית ממש אפשר למצוא בעיצוב מודעות הוועד המארגן. בשחור צהוב בסיסיים ובשימוש בגרסא מוצרת של אות אהרוני כבד (1938) או חיים כבד (1933) בכותרות, והדסה (1958) בלוגו הוועד, מאזכרות המודעות באופן ברור (ואולי מכוון?) כרזות פוליטיות משנות ה-30 ועד ה-60.

לוגו המאבק. גישה רטרו-נוסטלגית

ואולי זה לא מקרה שהגישה הטיפוגרפית הרעננה ביותר באה דווקא מכיוון ציורי קומיקס התלויים על כמה מהאוהלים - משוחררת, כנה, חצופה.

ציורי קומיקס תלויים על האוהלים. גישה טיפוגרפית רעננה

אך בניגוד למה שאולי משתמע מרשימה זו, אני עצמי אינני בעד כינון שפה עיצובית למחאה הזו. בדיוק כשם שכוחה החברתי וההצהרתי נמצא דווקא בחוסר המיקוד התוכני שלה - היא מכסה כל כך הרבה נושאים, באופן שמצליח יפה לבלבל את הממשלה - כך גם כוחה של השפה החזותית שלה, נמצא דווקא בחוסר המיקוד, בגיוונה ובכנותה.

לדף הפליקר טיפוגרפיית האוהלים

עירוניות, אסתטיקה וטיפוגרפיה

2011-07-31T11:02:00.000-07:00

עטלף, בלוג חדש וחינני העוסק בעירוניות, אסתטיקה, עיצוב ואמנות, מארח את עודד עזר במדור שאלון עירוני.

פונט נוה-צדק מתארח במדור "שאלון עירוני". מחווה לשלטי רחוב ישנים בשכונה

- - -

Urban life, aesthetics and typography
Atalef, a new charming blog dealing with urban life, aesthetics, design and art, hosts Oded Ezer in its urban questionnaire section.

אותיות מחכימות, 1920

2011-07-31T00:36:00.001-07:00

ערכת בדידים יפהיפיה ללימוד הא"ב העברי, אחת הדוגמאות המוקדמות יותר של אותיות פרנק ריהל (בהוצאת רודולף שיק ושות', בלפאסט, אירלנד בסביבות 1920).

עוצבה בידי משה ווסקין-נהרטבי - דמות מיסתורית ואיש אשכולות. ווסקין-נהרטבי היה רב, מדען, ציוני, אוריינטליסט, תיאולוג ומורה לשפות (דיבר עברית, ארמית, שומרית וערבית באופן שוטף). במהלך מלה"ע השניה לימד ילדים בגטו טרזיינשטט עברית, עד שנשלח לאוושויץ - שם נרצח על ידי הנאצים בשנת 1944.

הצילומים באדיבות ארכיון המוזיאון היהודי בפראג Jewish Museum in Prague ©

- - -

Letters that make you smarter 1920
A beautiful set of Hebrew alpha-bet cuisenaire rods, one of the earlier examples of the Frank-Rühl letters (published by Rudolph Schick & Co., Belfast, Ireland around 1920).
Designed by Dr. Mojzis Woskin-Nahartabi - a mysterious character and a man of many skills. Woskin-Nahartabi was a Rabbi, a scientist, a Zionist, an orientalist, a theologian and a teacher of languages (he spoke fluent Hebrew, Aramaic, Sumerian and Arabic). During the second world war, he taught children Hebrew in the Theresienstadt Ghetto, until he was sent to Auschwitz - there he was murdered by the Nazis in 1944.

הרדיו הפולני מראיין את עודד עזר

2011-07-30T08:39:00.000-07:00

עודד עזר, בראיון מוקלט שערכה עימו קָטקָה מָזוּרצָ'ק (עורכת המחלקה העברית של הרדיו הפולני) - על טיפוגרפיה, על פרויקט הנעליים עבור "שופוני", על עיצוב כרזת הפסטיבל היהודי בקרקוב, על מקורות ההשפעה שלו ועל סדרת ההרצאות שנתן בפסטיבל השנה.

עודד עזר באחת מההרצאות שנתן בפסטיבל התרבות היהודית בקרקוב

אחת מהכרזות רבות שהציפו את רחובות קרקוב לקראת הפסטיבל היהודי בשנה שעברה. סקייפ-טייפ

- - -

Polish radio interviews Oded Ezer (Hebrew)
Oded Ezer in a recorded interview conducted by Katka Mazurczak (Editor of the Polish Radio External Service, Hebrew Section) - about typography, the shoe project for “Shufuni”, about designing the poster for Krakow Jewish Festival, about his influences and about the series of lectures he gave at the festival this year.

לכבוד הרב הגאון האמיתי המפורסם והחריף, 1852

2011-07-28T15:44:00.000-07:00

דוגמת "שויתי" יוצאת דופן זו צוירה בשנת 1852 על ידי אברהם בן זונדל, שהיה מהגר שהגיע למורביה (איזור בצ'כיה של היום) מהאי היוני קורפו.
היא מאופינת בסיגנון טיפוגרפי ספרדי-נאיבי (בניגוד לסגנון האשכנזי המקובל באיזור באותה תקופה), תוספות דקורטיביות (פרחים, עלים, כוכבים ואף דגיגים) וקומפוזיציה השאובה מהלקסיקון החזותי הקבלי.

בתחתית העבודה מצרף בן זונדל הקדשה לרב המקומי (כנראה מזמין העבודה), ואינו חוסך בשבחים: "לכבוד הרב הגאון האמיתי המפורסם והחריף מרביץ תורה בישראל מוהרר אברהם ניידא…נרו יאיר כצאת השמש במזרח".

הצילומים באדיבות ארכיון המוזיאון היהודי בפראג Jewish Museum in Prague ©

- - -

In honor of the famous genuine genius and sharp rabbi (1852)
This exceptional “Shiviti” sample, was painted in 1852 by Abraham Ben Zundel, who was an immigrant from the Greek island Corfu arriving to Moravia (a region in today's Czech Republic).
It is characterized by it's naïve Sephardi typographic style (unlike the acceptable Ashkenazi-style of that time that was common in that area),decorative additions (flowers, leaves, stars and even fish) and a composition derived from the Kabbalistic visual lexicon.
At the bottom, Ben Zundel encloses an inscription to the local Rabbi (who probably ordered the job), and spares no praise: “In honor of the famous genuine genius and sharp rabbi, teacher of the Torah to Israel, Moharar Avraham Neida... his light will shine as the sun in the east”.

הפנקס פתוח והיד כותבת, 1795

2011-07-27T12:56:00.000-07:00

דוגמת כתב נדירה ממזרח בוהמיה שצוירה על ידי יהודה גולדשמידט בסוף המאה ה-18, מאוסף ארכיון המוזיאון היהודי בפראג.

אולגה סיקסטובה, אוצרת כתבי היד והדפוס במוזיאון, מוסיפה פרטים: "זוהי מודעה טיפוסית לאותן שנים, המפרטת את תוצאות הבחירות לתפקיד גבאי הקהילה היהודית במקום. לפי המודעה, נבחר לתפקיד יוסף ברן ("יוזפא בעראן") למשך קדנציה של שנה אחת. התאריך המדויק נקרע מהמודעה במשך השנים, אך מקובל לתארך אותה לסביבות 1795".

דוגמה זו מכילה, לצד אותיות כותרת כבדות בנוסח אשכנזי מאולתר, גם כתב רהוט מסולסל, שאותיותיו לעיתים מתחברות בליגטורות מפתיעות, בהשראת הכתב הרהוט הלטיני.

הצילומים באדיבות ארכיון המוזיאון היהודי בפראג Jewish Museum in Prague ©

- - -

The book is open and the hand writes (1795)
A rare writing example from east Bohemia, painted by Judah Goldschmied at the end of the 18th century, taken from the collections of the Jewish Museum in Prague.
This example contains both heavy headline letters in an improvised Ashkenazi-style, as well as a curly cursive writing,inwhich the letters often attach in surprising ligatures, inspired by the Latin cursive writing.
Olga Sixtová, curator of manuscripts and printing in the museum, adds: “This is a typical notice for that time, announcing the election results for the Jewish community's Gabbay position. According to this notice, Yoseph Beran was elected for this position for a term of one year. The exact date was torn from the notice over the years, but it is common to relate it to around 1795”.

שלוותה, בתנועה

2011-07-13T04:33:00.000-07:00

בפרוייקט המסכם שלו במסגרת קורס טיפוגרפיה בתנועה, בחר דני וולף, סטודנט בבצלאל, להשתמש בפונט שלוותה.

והוא מפרט: "הטקסט נלקח מספרו של ד"ר טל בן-שחר, באושר ובאושר. המטרה שלי הייתה להגיש טקסט אשר עוסק בתחום ה"עזרה העצמית"‫,‬ באופן שיגרום לצופה לא להיות ציני כלפיו‫.‬ מטרה נוספת בפרוייקט, שהונחה על ידי ארז גביש, הייתה לבחון את עניין הקריאות בתנועה, על ידי הצגת אפשרויות קריאה לא מקובלות ובחינת הגבולות שלהן."

אפשרויות קריאה לא מקובלות. פונט שלוותה, כפי שהוא מופיע בסרט

- - -

Shalvata typeface, in motion
In his final project in Typography in Motion class, Dani Wolf, a Bezalel Academy student, chose to use the Hebrew font Shalvata.
He explains: “The text is taken from the book “Happier: Learn the Secrets to Daily Joy and Lasting Fulfillment”, written by Dr. Tal Ben-Shahar. My goal was to present this “self-improvement” text in a way that the viewer will not feel cynical towards it. Another goal of this project, led by Erez Gavish, was to examine the matter of readability in motion, by introducing exceptional ways of reading and testing their boundaries.”

ספר הזן של ג'ושו: 5 סיבות

2011-06-19T23:33:00.000-07:00

בגלל הפורמט, הצבעים, התחושה, הטיפוגרפיה, הקומפוזיציה - עודד עזר בוחר את העטיפה המוצלחת לטעמו, בפרויקט 'העטיפה האהובה' שיזם כתב העיצוב של 'הארץ', יובל סער, בבלוג האישי שלו.

ספר הזן של ג'ושו. את העטיפה עיצב מיכאל גורדון

- - -
Zhaozhou Congshen's Zen book: 5 reasons
For the layout, colors, feel, typography, composition – Oded Ezer chooses his favorite book cover in "The favorite cover" project initiated by "Haaretz" newspaper's design journalist, Yuval Saar, in his personal blog.

‫לקראת שבוע הספר: דפוס מא' ועד ת'‬

2011-06-12T08:19:00.000-07:00

גיליון יוני של מגזין מסע אחר, על גוטנברג, בומברג, ויטנברג, שבוע הספר והתנ"ך, עיתונות עברית, כרזות, טיפוגרפיה, ספריות, מוזיאונים לדפוס ומה צופן העתיד.

דפס אמריקאי, 1910, על שער גליון "דפוס מא' ועד ת" של מגזין מסע אחר

- - -

For “Book week”: Print from A to Z
The June issue of Masa Acher Magazine, on Gutenberg, Bomberg, Wittenberg, Book week and the bible, Hebrew press, posters, typography, libraries, press museums and what the future holds.

פונט רץ, בגרסא לאינטרנט, מתארח ב- ReDesign

2011-06-01T05:27:00.001-07:00

פונט רץ, בפורמט המיוחד לאינטרנט, הוא הפונט האורח החודש במגזין העיצוב המשובח ReDesign.

תצלומי מסך של פונט 'רץ' באתר ReDesign

- - -
Web adjusted Text font “Rutz” appears in ReDesign
Rutz font, designed by Oded Ezer, in a specially web adjusted form, is this month's guest font in the excellent design magazine ReDesign.

האלפבית העברי, יוהן מרקן, 1782

2011-06-01T05:01:00.001-07:00

עמוד מרהיב המוקדש לא"ב העברי (כולל פירוט הערך הגימטרי של כל אות), מתוך Liber Artificiosus Alphabeti Maioris - המהדורה הראשונה (והיחידה) של ספר לימוד הקליגרפיה המפורט שעיצב יוהן מרקן (Johann Merken) והכין אמן הדפוס היינריך קואנטגן (Heinrich Coentgen) - שניהם לא יהודים, במולהיים, גרמניה.

הספר כולל, מלבד דוגמאות אלפביתים שונים, גם מתכונים להכנת צבעי דיו שונים, אורנמנטים נהדרים ודוגמאות של צורות גאומטריות, סמלים, צלליות ועוד.

(תודה ליותם הדר על הלינק)

- - -

The Hebrew alphabet, Johann Merken , 1782
A spectacular page dedicated to the Hebrew alphabet (including the numerological value of each letter), from Liber Artificiosus Alphabeti Maioris – The first (and only) edition of the detailed Calligraphy textbook designed by Johann Merken and engraved by the artist Heinrich Coentgen- both non- Jews in Mülheim, Germany. Apart from varied alphabets, the book also includes recipes for making different inks, magnificent ornaments and examples of geometrical shapes, emblems, silhouettes and more.

מגזין Typo (צ'כיה), 2007

2011-05-29T02:36:00.001-07:00

אחד הפרסומים המרתקים והמקיפים על טיפוגרפיה עברית שיצאו בשנים האחרונות פורסם בכלל בצ'כיה, בשפה האנגלית (ובתרגום לצ'כית).
הגליון ה-25 של מגזין Typo יצא לאור בפברואר 2007 ויוחד כולו לסקירת מגמות בטיפוגרפיה עברית עכשוית ובתחום עיצוב הפונטים בישראל. הוא מכיל מאמרים מאת המעצבים הישראלים עודד עזר, ינק יונטף, עדי שטרן ויהודה חפשי, ומאמר אחד פרי עטו של הבריטי ג'ון ד. ברי.

שער מגזין Typo. מגמות בטיפוגרפיה עברית עכשוית ובתחום עיצוב הפונטים בישראל

- - -

Typo magazine (Czech Republic ), 2007
One of the most fascinating and extensive publications on Hebrew typography of the recent years was released in the Czech Republic, in English (and translated to Czech).
The 25th issue of Typo magazine was released in February 2007 and was fully dedicated to trend reviews of contemporary Hebrew typography and to font design in Israel. This issue, contains articles written by the Israeli designers Oded Ezer, Yanek Iontef, Adi Stern and Yehuda Hofshi, and an article by the British John D. Berry.

כותב אורח: שמעון (ג'וגול) זנדהאוז - על פונטים לסביבת מסך

2011-05-18T00:05:00.000-07:00

אנו נתונים כעת בעיצומו של פיתוח טכנולוגי שיפתור את בעיות תצוגת המסך במכשירים נישאים, יבטל את אפקט תאורת המסך ויקנה תחושת חומריות מדמה נייר לצגי מחשב לסוגיהם. הדבר יביא לצימצום רחב מימדים עד כדי ביטול השימוש בנייר לצורך הדפסת דברי דפוס, שימוש שהחל בסין כ- 600 שנים לפני הספירה ויובא לאירופה בשנת 1200 לספירה.

למרות הרתיעה הטבעית מפני שינויים וחידושים, החלפת הנייר בצג דמוי נייר היא בלתי נמנעת. הדבר יביא לשיפור ניכר באיכות העיצוב הגרפי והטיפוגרפי לסביבת מסך, עיצוב שסבל עד כה מנחיתות משמעותית בהשוואה לאיכות עיצוב גרפי וטיפוגרפי של דברי דפוס.

‎צילום מסך של פונט "רץ" לאינטרנט‫,‬ כפי שהוא נראה במערכות הפעלה שונות‫.‬ מתוך הבלוג "בקופסא"

עקרונות בסיסיים החלים על עיצוב גרפי וטיפוגרפי של דברי דפוס, יחולו על עיצוב לסביבת מסך. שיכלול תצוגת המסך, תאפשר שימוש חופשי בגופנים שעד כה נמנע השימוש בהם בשל תצוגת מסך ירודה. אותיות סריפיות וחצי סריפיות שעד עתה בלטו בהעדרן, יהפכו לאותיות מקובלות לסידור מלל ע"ג צג, בשל יתרון קריאותן הבולט על פני אותיות ללא סריף. עם הסרת מגבלות ראייה כתוצאה מתאורת מסך מרצדת, יפחת השימוש בגופנים כבדי משקל לסידור מלל ויגבר השימוש בגופנים קלי משקל שהם נעימים, נוחים וקריאים יותר.

פרופ' שמעון (ג'וגול) זנדהאוז הינו מעצב גרפי ומרצה לעיצוב

לקריאה נוספת:
המדריך להטמעת פונט רשת
פונטים בתשלום להטמעה חוקית באתרי אינטרנט

- - -
Guest writer: Shimon Sandhaus – Fonts on screen
These days, we are in the midst of a technological Development which might solve screen display issues for mobile appliances, will cancel screen illumination effect and will allow a sense of texture that resembles paper for different computer screens. This will cause a mass reduction or might even cancel the use of paper for printed matter, a use that began in China at around 600 B.C. and imported to Europe in the year 1200 A.D.
despite the natural fear of changes and novelties, exchanging paper with a paper-like screen is inevitable. It will improve the quality of graphic design and typography for screen considerably, a design that up until now had suffered from significant inferiority in comparison to the quality of graphic design and typography for print.
Basic principles that apply on graphic design and typography for print, will apply on design for screen use. improvement of screen display will allow a free use of fonts that cannot be used so far due to poor screen display reasons. Serif and semi-serif letters that up until now were conspicuously absent will become acceptable letters in arranging text over screen, for the readable superiority over sans-serif letters. With the removal of vision restrictions due to dancing screen illumination, there will be less use of bold fonts in arranging text, and more light fonts which are more agreeable, convenient and readable.

כותב אורח: שמעון (ג'וגול) זנדהאוז - על פרנק-ריהל, הדסה ונרקיס

2011-05-17T23:21:00.000-07:00

במשך שבע השנים בהן בחנתי, ניתחתי והשוותי גופנים עבריים ולועזיים במסגרת עבודתי על יצירת תשתית עיצוב לעתונים חדשות ומעריב (1981-1987)‬, מצאתי שהגופן פרנק-ריהל המשמש כאות המלל בעתונות היומית, כבד, שחור וסתום מכל הגופנים המשמשים לסידור עשרות עתונים יומיים באירופה, אסיה ואמריקה, אותם בדקתי.

מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב שערך ועיצב שמעון (ג'וגול) זנדהאוז, 1985

הסיבה לכך שפרנק-ריהל (הגופן הקריא והמתאים ביותר לסידור כמויות גדולות של מלל) הפך לסתום ומעייף, נעוצה בהמרה הכושלת מאותיות יצוקות ומסדרות בסדר צילום, לגופן דיגיטלי. מי שהופקד על מלאכת ההמרה (אדם בשם גוטמן), היה בעל כישורים טכניים אך למרבה הצער, נעדר הבנה בטיפוגרפיה. מרבית האותיות שהומרו מסדר יצוק ומצולם לגופן ממוחשב, עוותו ואיבדו מאיכותן ומקריאותן.
חיפושיי אחר גופן מתאים לסידור מלל שיפחית השחרת ידיים האוחזות בעתון, שיהיה קל, נעים וקריא, העלו שאותיות נרקיס עונות על הצרכים. הצרת הגופן ל-87%, הביאה לתוצאה אופטימלית מבחינתי. היתרונות שמצאתי בגופן נרקיס המודפס על נייר, ישימים גם לצג העתידי והופכים אותו לגופן מתאים במיוחד לסידור מלל במרחב הדיגיטלי.

מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב, 1985

הדסה, הנחשבת בעיניי לאות העברית הטובה ביותר שעוצבה בעת החדשה, עשויה גם היא לשמש כאות מלל מתאימה לדור המסכים הבא. בניגוד לנרקיס, מחייבת הגרסה הממוחשבת של הדסה, השקעת עבודה רבה כדי לתקן את העיוותים שניגרמו במעבר מאות סדר לגופן ממוחשב ולקרבה לגרסת המקור שעוצבה ע"י הנרי פרידלנדר במחצית המאה הקודמת.

מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב, 1985

יצירת גרסאות עדכניות ואיכותיות לגופן פרנק-ריהל במשקליו השונים, הינה לדעתי המשימה החשובה והחיונית ביותר. כשם שאותיות TIMES ROMAN לגרסאותיהם הרבות, היו ונותרו אותיות המלל הנפוצות ביותר בתחום עיצוב גופנים, וזוכות לפיתוחים עדכניים, כך גם ראוי שיתקיים באותיות פרנק ריהל.
נסיונות שנעשו בשנים האחרונות ומתיימרים להציג את האות פרנק-ריהל בגרסה קרובה למקור, אינם מקצועיים דיים ורחוקים מלהשביע רצון. למרבה הצער, מעצבים העוסקים כיום בעיצוב גופנים אינם מוכנים להשקיע זמן ומאמץ בשיפור גופנים קיימים ומעדיפים ליצור אותיות "משלהם" על פני עבודה מפרכת המחייבת העמקה, אורך רוח, וידע שיתכן ואינו מצוי ברשותם.

פרופ' שמעון (ג'וגול) זנדהאוז הינו מעצב גרפי ומרצה לעיצוב

- - -
Guest writer: Shimon Sandhaus – Frank-Rühl, Hadassah and Narkis
Throughout the 7 years in which I studies, analyzed and compared Hebrew and foreign fonts within my work on creating the infrastructure for the newspapers Hadashot and Maariv (1981-1987), I found the font Frank-Rühl, that is widely used in the daily press, to be the heaviest, darkest and most congested of all the fonts used in arranging dozens of daily newspapers I examined in Europe, Asia and America.
The reason that Frank-Rühl (the most easy to read, and most suitable for arranging large amounts of text) became congested and tiresome, is inherent in the failed conversion from cast letters and photographed sequences, to a digital font. The one in charge of the conversion process (a man named Guttman), had the technical skills but unfortunately, lacked understanding of typography. Most of the letters converted from cast and photography to a computerized font, were distorted and lost their quality and readability.
In my search for a font compatible for arranging text, that could reduce blackening of the hands holding the newspaper, that would be light, pleasant and readable, I found that Narkiss letters address these needs. narrowing the font to 87% resulted in the optimal outcome for me. The benefits I found using Narkiss font on paper, are applicable to the future screen as well, and makes it the ideal font for arranging text in the digital space.
Hadassah, which I consider to be the best modern Hebrew font, may also be used as a suitable text font for the new screens. Unlike Narkiss, Hadassah's computerized version requires a lot of work to repair the distortions caused in the transition from cast to digital letters and to restore the original version designed by Henry Friedlander in the middle of the previous century.
Creating up-to-date quality versions of the Frank-Rühl font in its various weights, is in my opinion, the most important and most essential task of all. As the letters of TIMES ROMAN font in its many versions, were and still are the most common text font in typography design, and receives up to date attention, the same should be held with Frank-Rühl letters.

לוגו שלום עכשיו, 1978

2011-05-12T06:02:00.000-07:00

חציו סריפי, חציו סנס סריפי; חציו שחור דפוס, חציו אדום מחאה; חציו מסורת יהודית וחציו צעקה חילונית. דוד טרטקובר עצמו הצהיר כי "…החידוש בלוגו שלום עכשיו היה השילוב של שני גופנים, דבר שהיה מנוגד לכל מה שהתחנכתי עליו בבית הספר לעיצוב". וחידוש זה בדיוק איפשר את אחד משיאי הטיפוגרפיה הישראלית.

לוגו שלום עכשיו. חציו מסורת יהודית וחציו צעקה חילונית

החשיבות העצומה של הלוגוטייפ הזה (שעוצב במקור ככרזה להפגנה ורק אחר כך אומץ על ידי התנועה כסמליל המזהה אותה), היא בעצם פריצת ה"טאבואים" המודרניסטיים, השימוש המדוייק והאלגנטי בסמלי עבר "אידיאלי" (אות קורן המסוגננת לעילא, בהתבסס על אותיות דפוס תנ"כיות, ב"שלום"), ובעתיד אוטופי (אות חיים הנשענת על עקרונות הבאוהאוס, ב"עכשיו") גם יחד. זהו אחד הסמלילים ההיברידיים הראשונים בעברית, וכזה שפתח את הדלת לאמירה טיפוגרפית שאיננה אחת, אלא בעלת מספר רבדים, לכאורה מנוגדים, הפועלים באפקטיביות ובהרמוניה מפתיעה, להעברת מסר רב עוצמה.

אותיות קורן וחיים. פועלות באפקטיביות ובהרמוניה מפתיעה

לוגו שלום עכשיו הוא כבר ממזמן לא רק לוגו, אלא אייקון ישראלי, ומאז שנוצר "זכה" לחיקויים ולפראפרזות רבות מספור, מוצדקות יותר או פחות. אביא כאן שתי דוגמאות מתוך רבות: האחת, "גיוס" הלוגו בידי אמן גרפיטי אנונימי למאבק להחזרת גלעד שליט; והשניה - כאריזה טרנדית למשקה שוקולד (!).

גרפיטי בת"א למען שחרור שליט (צילום: מיכאל זילברמן)
אריזה למשקה שוקולד, בעיצוב סטודיו 200404

- - -
“Peace now” logo, 1978
Half serif, half sans serif; half print black, half protest red; half Jewish tradition, half a secular scream. David Tartakover himself stated that “the novelty of the Peace now logo was the integration of two fonts, this was against everything I was taught in design school”. This novelty was precisely what enabled one of the highlights in Israeli typography.
The great importance of this logotype (designed originally as a poster for a demonstration, and only later adopted by the movement as its representing logo), is actually in breaking modernistic taboos, the elegant and accurate use of “ideal” past symbols (the highly stylized Koren letter, based on Biblical print letters in the word “shalom”- “peace”) and utopian future (Haim letter based on the Bauhaus principles in the word “achshav”- “now”).
This is one of the first Hebrew hybrid logos, and one that opened the door to a typographic statement composed with more than one layer, layers that are seemingly contrasting, but work effectively and in surprising harmony, to deliver a powerful message.
The Peace now logo is no longer a mere logo, it is an Israeli icon, and since created, it was imitated and paraphrased many times, some more justified than others. I will present two examples: one, is when an anonymous graffiti artist used the logo in the struggle to retrieve Gilad Shalit, the other – as a trendy packaging for a chocolate drink.

המדריך להטמעת פונט רשת

2011-05-09T01:59:00.000-07:00

לביא פרצ‫'‬יק, המתמחה בטכנולוגיות html/css, מפרסם פוסט יעיל ונהיר בעניין פונטים לאינטרנט‫:‬ המדריך להטמעת פונט רשת.
בעזרת הדגמות של פונט "רץ" לאינטרנט, הוא מסביר בשפה פשוטה איך להעלות את הקבצים לשרת, איך להטמיע את הפונט בעזרת Font face, כיצד להגדיר Font family לאלמנטים הרצויים וכיצד לבדוק את מופעי הפונט בפלטפורמות השונות.

פונט רץ לאינטרנט. קריא מאד במגוון מערכות הפעלה ובגדלים שונים

והוא מסכם: "כפי שכבר ראינו, פונטי רשת הוא תחום חדש שלא חף מבעיות, ועל כן מומלץ מאוד לבדוק את מראה הפונט במגוון מערכות הפעלה ובגדלים שונים. אחד הדברים שכדאי מאוד לבדוק זה את העניין ההינטינג (אנטיאליאסינג של הפונט): לעתים פונט נראה מצויין בגודל אחד וגרוע בגדלים אחרים. כפי שניתן לראות בדוגמא שעשיתי – פונט "רץ" קריא מאוד גם בגוף הטקסט וגם בווינדוז xp".

לקריאה נוספת:
פונטים בתשלום להטמעה חוקית באתרי אינטרנט
‎דברים שצריך לדעת לפני שמשתמשים ב-webfonts
‎דוגמאות לשימוש בפונטי רשת

- - -
Web font embedding guide
Lavi Perchik who specializes in html/css technologies, published a useful and clear post about web fonts: Web font embedding guide.
Using “Rutz” font for the web, he explains in plain language how to upload the files to the server, how to embed the font using Font face, how to define a Font family to the desired elements and how to examine font appearance on the different platforms.
He concludes: “As we have seen, web fonts is a new domain and it has its hiccups, therefore it is strongly recommended to examine the appearance of the font in various operating systems and in different sizes. One of the things you'd better check is hinting (anti aliasing the font): sometimes the font looks excellent in one size and horrible in other sizes. As you can see in the example I made- “Rutz” font is very readable both in the text and in Windows XP”.

יום-עיון לכבודה של החוקרת עדה ירדני

2011-05-09T00:32:00.000-07:00

"על כתב וכתבים", יום-עיון לכבודה של החוקרת ד"ר עדה ירדני עם הבולטים בתחום המחקר הפליאוגרפי בארץ, יתקיים ביום חמישי ה-12 במאי 2011, בין השעות 16:00 – 20:30 ב"צריף הנשיא" ביד בן צבי.

מתוך "ספר הכתב העברי" של עדה ירדני

- - -
A seminar in honor of the researcher Ada Yardeni
"Al ktav uktavim” a seminar in honor of researcher Ada Yardeni featuring the most prominent Paleography researchers in Israel, will be held on Thursday May 12th 2011 between 16:00-20:30 at “tzrif hanassi” at Yad Ben Zvi.

עשר "מכות" טיפוגרפיות

2011-04-25T11:34:00.000-07:00

לביא פרצ‫'‬יק‫,‬ מעצב ובונה אתרי אינטרנט האמון על טכנולוגיות html/css, ברשימה קצרה וחיננית של עשר "מכות" טיפוגרפיות שכולנו סובלים מהן באינטרנט, ממתיחת אותיות ועד קו מדגיש מסביב לאותיות. וכאן - יש גם פתרונות.
מתוך הפוסט. "מכות" טיפוגרפיות שכולנו סובלים מהן באינטרנט

פונט רץ יכלל בספר השנה של ה-D&AD

2011-04-19T11:53:00.000-07:00

פונט רץ (הנקרא גם Vesper Hebrew) נבחר כאחד הגופנים הטובים לשנת 2011 בתחרות הבריטית/אירופאית היוקרתית D&AD, והוא יופיע, לצד אחרים, בספר השנה של התחרות.
סמל תחרות ה-D&AD
פונט רץ. נבחר כאחד הגופנים הטובים לשנת 2011

- - -
Rutz font (A.K.A Vesper Hebrew) to be included in D&AD year book
Rutz font (A.K.A Vesper Hebrew) was chosen as one of the best fonts of 2011 in the prestigious British/ European contest D&AD, and will appear along with others in the competition's year book.

ערבסקות עבריות ו'פאטרנים' טיפוגרפיים

2011-04-17T01:58:00.001-07:00

אחד התלמידים המפורסמים בבצלאל ‫"‬הישן‫"‬ היה אמן האותיות יעקב שטרק‫,‬ שעלה ב-1905 לארץ ולאחר שנה הצטרף כאחד מעשרת התלמידים הראשונים במוסד‫.‬

התלמיד יעקב שטרק בעבודה, 1906. הושפע מהערבסקה האסלאמית ומזרם האר-נובו

שטרק השתמש כמוטיב עיטורי באות העברית, בעיקר עבור דוגמאות שטיחי קיר דקורטיביים וספרים. העיצוב של שטרק הושפע מהערבסקה האסלאמית כמו גם מהטיפוגרפיה האירופית של ראשית המאה, בסגנון האר-נובו. במונוגרמות שלו היה קשה לעתים לזהות את האות שעליה התבסס העיטור, למרות שהיה ברור שמקורו באלף-בית העברי. בשנים מאוחרות יותר, בהשפעת אידיאולוגית הבאוהאוס, הלכו ונעלמו האותיות המסוגננות עליהן התבסס שטרק, ובמקומן הופיעו אותיות פשוטות יותר, הניתנות לקריאה ביתר קלות.

דוגמאות טיפוגרפיות לעיטור שטיחים, יעקב שטרק, 1906

והנה חלפו יותר ממאה שנה, ושוב מופיעות בבצלאל אותיות עבריות כמוטיב קישוטי. בפרוייקט יפיהפה במסגרת שיעור טיפוגרפיה בהנחייתו של אבי איזנשטיין מציגה יעל סגל, תלמידת השנה הרביעית, פאטרנים טיפוגרפיים המבוססים על אותיות בודדות מתוך גופנים עבריים עכשויים.

התלמידה יעל סגל מציגה דוגמאות טיפוגרפיות, 2011. מימין - פרופ' איזנשטיין

"הפרוייקט החל מתוך רצון לתת כבוד ובמה לאות העברית, והוא למעשה מחקר צורני שכולל בתוכו למעלה מ-500 דוגמאות", אומרת יעל. "ניסיתי להציג תפיסה אחרת ליצירת פאטרנים וזאת באמצעות האות העברית, אשר מאבדת כאן את צלילה המוכר ומקבלת על עצמה צליל חדש, מראה חדש, צורה חדשה - ועדיין, כוחה נותר איתן".

מתוך הפרוייקט: פאטרן המבוסס על פונט מעודד סריף

עמוד מתוך ספר הפרוייקט. כבוד ובמה לאות העברית

- - -
Hebrew arabesque and typographic patterns
One of the most famous students in “old” Bezalel was type artist Yaakov Stark, who emigrated to Israel in 1905 and joined the institute a year later as one of the first ten students.
Stark used the Hebrew letter as a decorative motif, mainly for decorative wall hangings patterns and for books. Stark's design was influenced by the Islamic arabesque as well as the European typography of the beginning of the century, in the style of Art Nouveau.
In his monograms, it was sometimes difficult to detect the exact letter on which the ornament was based on, though it was very clear it originated from the Hebrew alphabet. In later years, influenced by Bauhaus ideology, the stylized letters Stark was influenced by started disappearing, and instead simpler letters, more easy to read appeared.
More than a century have past, and again at Bezalel Hebrew letters appear as a decorative motif. In a beautiful project within a typography class led by Avi Eisenstein, a fourth year student, Yael Segal presents typographic patterns based on individual letters from contemporary Hebrew fonts.
"The project began out of respect for the Hebrew letter, it is in fact a visual research that includes over 500 examples”, says Yael. “I tried to display a different outlook of pattern making using the Hebrew letter, that loses its familiar sound and undertakes a new sound, a new look, a new form – and yet it remains strong.

תריסר דפים מהגניזה הקהירית

2011-04-17T00:23:00.000-07:00

הגניזה הקהירית היא אחותה הצעירה של "ספריית" המגילות הגנוזות מקומראן. בקטלוג צנוע זה, שיצא לכבוד תערוכת הגניזה בהיכל הספר בשנת 1984 (אוצר: מגן ברושי) מקובצים שנים עשר דפים מייצגים מהגניזה - קטעים מהמקרא, מהספרות החיצונית (ספר בן-סירא), מהספרות התלמודית, מהפיוט, ואפילו אוטוגראפים של יהודה הלוי והרמב"ם. מגוון זה מאפשר הצצה נדירה אל תולדות הכתב העברי בימי הביניים.

כתובה ארץ ישראלית, המאה ה-11

דברי הימים ב', 1,100 לפנה"ס

‫פוליפוניה הרמונית של ארבעה אלפבתים שונים‬

2011-04-10T02:54:00.001-07:00

הגיליון הראשון של The Refugee Voice, שראה אור בשבוע שעבר, הוא תוצר משותף של פליטים אפריקאים (מסודן, דרפור, אריתריאה וקניה) ומתנדבים ישראלים, שמראיינים, מתחקרים, כותבים, עורכים ומצלמים ביחד. ההחלטות מתקבלות באופן שיתופי, ומעלות נושאים שמטרידים את הפליטים על סדר היום.‬

The Refugee Voice. תוצר משותף של פליטים אפריקאים ומתנדבים ישראלים

‫את העיתון עיצב בן נתן, סטודנט בבצלאל, באופן שבכל עמוד מופיעה אותה כתבה בארבע שפות שונות, עניין מורכב מבחינה גרפית. נתן השתמש בכמה טיפוסי אות שונים - "פרנקריהל" ו"רץ" (עברית), "Nadeem" (ערבית), "Ethiopia Jiret" (טיגרית) ו-"Vesper" (אנגלית). "האתגר הגדול בפרוייקט מבחינתי היה להשתלט על ארבע שפות ולגרום להן לחיות אחת ליד השניה ללא תחרות", הוא אומר, "היה לי חשוב שהעיתון ידבר בקול הפליטים, בפגישות איתם הכרתי אותם כאנשים צנועים שמעבירים את המסרים שלהם בעדינות, לא בצעקות. המחאה שלהם שקטה, ובהתאם לכך גם העיתון, שמדבר בטון נעים. הטיפוגרפיה מנסה לספר את הסיפור שלהם ללא מאמץ ו'ענטוזים' מיותרים".‬

פרט מתוך העיתון. אותה כתבה בארבע שפות שונות

‫מיכל וקסלר, מעצבת, כותבת ומרצה לתולדות הטיפוגרפיה העברית, מתייחסת אף היא לעניין מנקודת המבט הטיפוגרפית: "העיצוב המרהיב מייצר פוליפוניה הרמונית מושלמת של ארבע שפות, ארבעה אלפבתים שונים שאינם מנסים להידמות זה לזה, אלא להיות קריאים ונוחים כל אחד כשלעצמו. מעבר להישג הטיפוגרפי המרשים, זה הזכיר לי כמה המרחב הישראלי יכול להתעשר ולהתיפות מריבוי התרבויות שבו."‬

לקריאה נוספת: הכתבה ב"הארץ".

נוסטלגיה מקומית (1): חברי הגילדה מתראיינים באתר קונספציה, 2004

2011-04-09T04:03:00.001-07:00

אי שם בשנת 2002 יזמתי הקמת קואופרטיב מעצבי פונטים ראשון מסוגו בישראל, ביחד עם חברי מיכל סהר ודני מירב. הצעתי את השם הגילדה, והתחלנו לשווק את הפונטים שלנו ביחד. שיאו של שיתוף הפעולה הזה היה בהקמת תערוכה במשכן הכנסת לכבוד יום הלשון העברית בשם לראות את האות. ב-2006 עזבתי את הגילדה ועברתי לפעילות עצמאית, תחת השם משפחת עזר.

חברי הגילדה בתמונה משנת 2002, משמאל לימין: עודד עזר, מיכל סהר, דני מירב. צילום: שחף הבר

מאיר סדן, היום מעצב, מרצה במנשר וכותב על עיצוב - ואז חייל משוחרר טרם לימודיו בבצלאל - יצר קשר עם חברי הגילדה לראיון במוסף הטיפוגרפי של אתר קונספציה, ראיון שהיום, ממרחק השנים, אפשר כבר לקרוא לו "מיתולוגי".
‫"הראיון עם הגילדה היה אתגר גדול", אומר מאיר היום, "היה חשוב להעביר את הדינמיקה בין שלושת המרואיינים - כישראלים מן המניין כל אחד מהם פלש לדבריו של רעהו, והוסיף או תיקן משהו. מה שהתחדד בראיון הזה הוא עד כמה ייחודית היא תפיסת העולם של כל מעצב לעומת חברו. זה משמעותי בגלל שמעצב פונטים מעביר את התפיסה הזאת הלאה דרך תוצריו לקהל שלם של מעצבים, ובמידת מה משפיע על מגמות בעיצוב במובן רחב"‬.
קטלוג הפונטים הראשון של הגילדה, 2003

נוסטלגיה מקומית (2): ינק יונטף מתראיין באתר קונספציה, 2003

2011-04-09T03:51:00.000-07:00

עוד ראיון בולט במוסף הטיפוגרפי היה זה שערך מאיר סדן, אז עוד חייל על מדים, עם ינק יונטף, בשנת 2003.

"הסיבה שהתחלתי לכתוב את המוסף הטיפוגרפי היתה כדי לקבל מושג לגבי העולם הזה, שעניין אותי מאוד ושהיה קשה אז למצוא מידע עליו באינטרנט" מספר סדן, "אורי ברוכין, מעורכי קונספציה, יצר קשר עם ינק ולמעשה יזם את הראיון. זה היה הראיון הראשון שעשיתי בחיי ופחדתי שלא אזכור פרטים ושלא אדייק בציטוטים, ולכן הקלטתי הכל. הצמא שלי לידע גרם לי לא להשמיט כמעט דבר מהשיחה בראיון שהתפרסם, והשיחה מובאת כמעט במלואה".

ינק יונטף

פונט FF Meta Hebrew בבלוג סמליל

2011-04-06T21:16:00.000-07:00

אורן פייט פרסם פוסט יפה על פונט FF Meta Hebrew החדש, בבלוג העיצוב הנהדר שלו, סמליל.

חדש: FF Meta Hebrew - שיתוף פעולה של עודד עזר ואריק ספיקרמן

2011-04-02T13:15:00.000-07:00

פונטשופ אינטרנשיונל העלתה לאתרה את FF Meta Hebrew, הגרסה העברית של עודד עזר לפונט FF Meta שעיצב ענק הטיפוגרפיה הגרמני אריק ספיקרמן. הפונט הינו פרי שיתוף פעולה ממושך של השניים, והוא בן ארבעה משקלים (רגיל, שמן, רגיל נטוי ושמן נטוי). FF Meta Hebrew ניתן לרכישה רק דרך אתר פונטשופ.

אריק ספיקרמן (מימין) ועודד עזר. שיתוף פעולה ממושך

למעלה: ארבעת משקלי הפונט החדש. למטה: סקיצה מוקדמת של האות פ'

ינק יונטף מגיש: שכיות חמדה טיפוגרפיות

2011-03-31T09:35:00.000-07:00

אחד המקומות המענגים ברשת הוא הפוטו בלוג של המעצב והטיפוגרף הישראלי ינק יונטף (שגם היה מורי בבצלאל, אי שם בשנות התשעים), המתעד שכיות חמדה טיפוגרפיות מכל הבא ליד.

"הרחוב הוא שדה טיפוגרפי עשיר מעין כמותו. הוא יוצר נקודת מפגש בין טיפוגרפיה שעוצבה על ידי מעצבים שונים – לא כולם טיפוגרפים" אומר יונטף, ומוסיף: "יש עיצוב של ציירי שלטים, בעלי חנויות וגם סתם אנשים שכתבו שלט בכתב יד, שמבקש לא לחסום את החניה לדוגמא. אלא שהמרחב האורבאני אינו מבחין בין המעצבים. הרחוב מקבל את כולם. שכבות של עשרות שנים וטכניקות שרק מחכות שמישהו יגלה אותן. והכל פתוח וחופשי, בלי תשלום זכויות, בלי יוהרה עיצובית. כל הקודם זוכה".

אותיות חקוקות באבן, מעשה ידי מעצב האותיות הנודע אריק גיל. מוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה, ירושלים (צילום: ינק יונטף)

'קרא וכתוב', סט ללימוד הא"ב העברי משנות החמישים (צילום: ינק יונטף)

סקוט מרטין קוסופסקי "מחייה" את לה-בה ‎

2011-02-16T01:09:00.000-08:00

‎מעצב הפונטים היהודי-אמריקאי סקוט מרטין קוסופסקי‫,‬ מסביר בסרטון קצר את יצירת הפונט ‎לה‫-‬בה, החיאה של הגופן העברי היפה מהמאה ה-16 שעיצב גיום לה‫-‬בה‫.‬ ‫(‬דרך ‫מגזין טאבלט‬).

אבי איזנשטיין - יסודות העיצוב הטיפוגרפי

2011-02-16T00:18:00.000-08:00

לא אפריז אם אומר כי תפיסת עולמי הטיפוגרפית הושפעה במידה רבה מזו של המעצב והמחנך מעורר ההשראה פרופ' אבי איזנשטיין. איזנשטיין, אשר המפגש עימו בסמסטר הראשון של שנה א' בבצלאל של שנת 94' סחף את הסטודנטים לתוך התחום באופן טוטאלי, הוא שלימד אותנו כי אותיות הן מקור אינסופי למשחק והנאה.

אז גם פגשתי לראשונה את שיטת ההוראה הייחודית שפיתח, ללימוד יסודות העיצוב הטיפוגרפי. את השיטה הזו הוא גם הציג, בצירוף דוגמאות מעבודות סטודנטים, בספר "יסודות העיצוב הטיפוגרפי - שיטת לימוד" אשר יצא בשנת 1987 בהוצאת האקדמיה בצלאל. בשנת 2009 יצא ספר נוסף, המרחיב ומעדכן אספקטים שונים בשיטת הלימוד, בשם "סימנים בתקשורת חזותית". ספר זה כולל אף הוא עבודות של סטודנטים בקורסים שלימד איזנשטיין. הוא מחולק לשני חלקים: הראשון, יסודות בעיצוב סימן, לוגו וסמל, והשני, סימני דרך - טיפוגרפיה ניסויית.

עבודות קליגרפיה של תלמידי ירחמיאל שכטר ב"בצלאל החדש" (1)

2011-02-15T14:43:00.000-08:00

כמה טעימות נפלאות מתוך מטמון עבודות הקליגרפיה מסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 של תלמידי המורה המיתולוגי ירחמיאל שכטר, באדיבות ארכיון שכטר במכללת אמונה.
העבודה הראשונה אינה חתומה ואינה מתוארכת. העבודה השניה היא פרי עבודתו של הסטודנט אליהו (מתוקה) שוורץ, אשר לאחר סיום לימודיו בבצלאל והשתלמות בבוזאר של פריז, יקים את המחלקה לעיצוב גרפי בויצ"ו חיפה ויעמוד בראשה שנים רבות.

מבקר האמנות גדעון עפרת כותב באתרו: "...במחלקת הכתב של "בצלאל החדש", ביקש ירחמיאל שכטר את הזיקה בין עיצוב האות לבין המכשיר שבאמצעותו נכתבת האות. לאחר תקופת כתיבת האותיות ב"בצלאל" של ש"ץ בנוסח כתבי הקודש (כתב רבן, למשל), "בצלאל החדש" תר אחר גישה "מדעית" ופונקציונלית יותר לשאלת עיצוב האות".

ירחמיאל שכטר, שאף עמד בראש האקדמיה של בצלאל החדש במשך כשנתיים (1955-1957), היה ידוע בחינוך הקפדני לעיצוב טיפוגרפי שהעניק לתלמידיו. בפעילותו כמעצב עצמאי הוא יצר, בין השאר, אותיות לשימושה הבלעדי של חברת אל על הצעירה, וכן את הלוגו של הוצאת הספרים עם עובד.

עבודות קליגרפיה של תלמידי ירחמיאל שכטר ב"בצלאל החדש" (2)

2011-02-15T14:34:00.000-08:00

'שעון הצל', פרויקט קליגרפי-איורי של אחד מתלמידיו המוכשרים של ירחמיאל שכטר בבצלאל 'החדש', אריק קולמניק, מסביבות 1960. למטה - סקיצות הכנה לעיצוב.

(הדוגמאות באדיבות ארכיון שכטר, מכללת אמונה, ירושלים)

עבודות קליגרפיה של תלמידי ירחמיאל שכטר ב"בצלאל החדש" (3)

2011-02-15T14:21:00.000-08:00

מיכה אולמן, מן הבולטים בפסלי ישראל, חתן פרס ישראל ומתלמידיו של ירחמיאל שכטר, כותב בזכרונותיו:

"…אולי אתחיל באיך נעשיתי פסל. ב'בצלאל' למדנו כתב אצל ירחמיאל שכטר שהיה אדריכל, כתיבה תמה בציפורן עם טוש. את עבודת הגמר הגשתי בנושא השבת, הוא התבונן בעבודה ואחרי כמה דקות אמר "טוב מאוד", אני אמרתי לו - רגע, אני לא מרוצה לגמרי מן האותיות; והוא ענה - לא הסתכלתי על האותיות, הסתכלתי על הרווחים!
לקח לי עוד כשבע שנים להבין את המשפט הזה עד שנעשיתי פסל…" (מתוך אתר קרן עדי).

בתמונות: דוגמת קליגרפיה של אולמן הסטודנט (1961), וחתימתו על צידה האחורי.

(הדוגמאות באדיבות ארכיון שכטר, מכללת אמונה, ירושלים)

עבודות קליגרפיה של תלמידי ירחמיאל שכטר ב"בצלאל החדש" (4)

2011-02-15T14:10:00.001-08:00

אוגדן עבודות קליגרפיה, לא חתום או מתוארך (בהערכה - מסביבות 1958-9) של אחד מתלמידיו של ירחמיאל שכטר ב"בצלאל החדש", המציג מגוון סגנונות כתב אשכנזי.

(הדוגמאות באדיבות ארכיון שכטר, מכללת אמונה, ירושלים)

אשר אורון על פונט אורון

2011-02-15T12:42:00.000-08:00

מתוך "אות היא לעולם — קובץ מאמרים מוקדש לעיצוב האות העברית", סיון טולדו מפרסם באתר שלו את מאמרו של פרופ' אשר אורון הכותב על תהליך היצירה של האותיות הנושאות את שמו - פונט אורון.

"מאז הושלמו האותיות, בראשית שנת 1966, נעשה בהן שימוש כמעט בכל תחום אפשרי; בדפוס, בשילוט, בטלוויזיה ובכל מימד וחומר, בשילוב עם שפה לועזית וככתב עברי העומד בזכות עצמו. רבים מעמיתי למקצוע התקשו לקבל חלק מן האותיות והכניסו בהן שינויים בשימושים שונים. אחרים סיגלו דווקא מאפיינים חדשים אלו לכתבים חדשים שפותחו. נראה שאותיות אלו הופיעו בזמן הנכון ומילאו חלל שהיה קיים במבחר צורות האות העברית".

(התמונה באדיבות © מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל)

איורי כתבי יד מרהיבים מימי הביניים

2011-02-07T10:29:00.000-08:00

והנה דוגמאות יפהיפיות מתוך הספר "כתבי יד עבריים מצוירים", אוצר טיפוגרפי המכיל עשרות רפרודוקציות של כתבי יד יהודיים מימי הביניים. לתמונות נלווים הסברים פרי עטו של בצלאל נרקיס, פרופסור לאמנות יהודית, אשר נחשב לאחד מגדולי החוקרים של כתבי היד העבריים. הוא מתאר בהרחבה את החומרים והטכניקות שהשתמשו בהם אמני הכתב והמאיירים על מנת ליצור את כתבי היד.

כתובות ארמיות ועבריות בישראל

2011-02-07T09:21:00.000-08:00

ספרו של יוסף נוה, ארכאולוג ופרופסור לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית, מתעד כתובות פסיפס ואבן עתיקות ברחבי ישראל - ובעצם את השנים המכריעות בהן התחלף הכתב העברי העתיק בזה הארמי-יהודי "המרובע".
עיקר הספר הוא דיון מעמיק בכל כתובת וכתובת. לפני הצגת הכתובות יש תיאור קצר של האתר, ובהמשך מוצגות הכתובות בתצלום, בציור ובתעתיק. את הספר עיצבה ואיירה עדה ירדני.

‫
"על פסיפס ואבן - הכתובות הארמיות והעבריות מבתי הכנסת העתיקים", כרטא 1978

פונט רץ ב-Creative Review

2011-01-27T08:33:00.000-08:00

פונט רץ נבחר להופיע, לצד אחרים, בגיליון הטיפוגרפיה השנתי של מגזין Creative Review.

פונט רץ ב"הארץ"

2011-01-05T07:49:00.000-08:00

כתב העיצוב של "הארץ", יובל סער, מראיין את עודד עזר על תהליך העיצוב של פונט רץ ועל טיפוגרפיה עברית‫,‬ במוסף ‫"‬גלריה‫". מתוך הראיון:
"אני לא שואף להחליף את פרנק-ריהל, את הדסה או את נרקיסים. התקווה שלי היא שפונט רץ יצטרף לקבוצה הזו כאופציה, אולי יותר עכשווית". וכאן הגרסה האנגלית.‬

פונט רץ מככב ב-Mota Italic וב-Typedia

2010-12-23T06:11:00.000-08:00

רוב קלר, מעצב הפונט הלטיני Vesper המותאם לפונט רץ בעיצובו של עודד עזר, כותב על הפונט העברי ועל תהליך היצירה המשותף באתר הפונטים שלו, Mota Italic. גם בחדשות Typedia זוכה פונט רץ לאיזכור אוהד.

חדש: פונט רץ

2010-12-18T01:45:00.000-08:00

חם מהתנור של "משפחת עזר": רץ, פונט חדש מאת עודד עזר - בחמישה משקלים, ניקוד מלא וגרסה אנגלית (את הגרסה האנגלית עיצב רוב קלר).
לקריאה נוספת: פונט רץ בפוסט נהדר של אורן פייט בסמליל.

גיום לה-בה, 1525-1598

2010-12-03T11:43:00.001-08:00

מעטים יודעים כי אחד מחלוצי הטיפוגרפיה העברית לא היה כלל יהודי. במאמר משנת 1955, כותב ד"ר משה שפיצר על גיום לה-בה (Guillaume LeBe), מעצב אותיות נוצרי בן המאה ה-16:

"בין האותיות העבריות שנחקקו אז בולטות ביופין אותיותיו של גוילילמוס (כך במקור) לה-בה הצרפתי... במשך חמש שנים, מ-1545 עד 1550, חקק לה-בה כמה מיני אותיות... בין כל אותיות הדפוס העבריות שנשתמרו לנו נראות לי אותיותיו של לה-בה מוצלחות ביותר... תעודות מעזבונו מראות לנו כמה טרח למצוא דוגמאות טובות לעבודתו בכתב קאליגרפים יהודיים ובאלפביתות חקוקות שהיו לפניו. ואמנם הוא הצליח להעניק לאות העברית מן הסגולות המעולות של אומנות האות בזמנו: עידון וצלילות כרוכים יחדיו."

איניציאלים עבריים ב"גיבורי מצודת יורק", 1944

2010-12-01T11:02:00.000-08:00

את הספר "גיבורי מצודת יורק" (הוצאת עם עובד, 1944), מצאתי זרוק באמצע רחוב בת"א. מה רבה היתה שמחתי למצוא בו ראשי פרקים מעוטרים מעשי ידי שלמה ידידיה, גרפיקאי, מאייר ואמן איניציאלים עבריים (שאחראי, בין השאר, גם על עיטורי הטיפוגרפיה של הספר "ירמיהו ובית הרכבים", כשלוש שנים מאוחר יותר). להנאתכם, להלן כמה דוגמאות יפות מתוך הספר.

יהודה בלו, חובב ספרות והיסטוריה, מציין בבלוג שלו כי את הספר, שהיה פופולארי מאד בתרגומיו השונים לעברית, חיבר יצחק פרנקולם (סופר ומחנך יהודי-גרמני) ב-1842, תחת שם העט אויגן ריספרט.

ט' - תערוכה על טיפוגרפיה

2010-11-26T05:17:00.000-08:00

ט' - תערוכה על טיפוגרפיה, המתקיימת בימים אלה בגלריה 'דיזיין ספייס' בתל אביב, מציגה יצירות של מעצבים ואמנים שונים, המאורגנות כולן סביב נושא הטיפוגרפיה בהקשר האישי והאמנותי. בין המציגים: דוד טרטקובר, עודד עזר, ינק יונטף, גיא שגיא, איתן ברטל, Jewboy, ועוד. אוצר: דניאל רוטמנש. גלריה דיזיין ספייס, אליפלט 26, ת"א

מלמעלה למטה - עבודות של גיא שגיא, איתן ברטל, עודד עזר וינק יונטף (צילומים: רותי עזר)

לקריאה נוספת: כאן וכאן.

פונטים בתשלום להטמעה חוקית באתרי אינטרנט (webfonts)

2010-11-17T11:00:00.000-08:00

נושא הפונטים המיועדים להטמעה באתר אינטרנט כטקסט "חי" ב-html, הינו חדש יחסית ומלהיב באפשרויותיו. להלן כמה נתונים ראשוניים בקשר לנושא:

תצלום מסך של דוגמת הטמעה של פונט עזר בלוק באתר loveat.co.il

הפונטים של עודד עזר המיועדים לאינטרנט מגיעים בשלושה פורמטים - eot, svg, woff, דבר המבטיח התאמה לרוב סוגי הדפדפנים. את רכישת זכויות השימוש בגרסאות פונטים המיועדים להטמעה באתרי אינטרנט כטקסט "חי" ב-html (השונים מהפורמטים המיועדים לפרינט או לקבצי פלאש), מבצעים בנפרד מפונטים לפרינט.

כל הפונטים של עודד עזר ניתנים לרכישה בפורמט לאינטרנט. עם זאת, באופן טבעי ישנם פונטים המתאימים יותר למסך מאחרים. בנוגע לפונטים לרשת המומלצים בבטחון ושיתפקדו טוב בטקסטים יחסית ארוכים ובגדלים קטנים:

רץ - כל החבילה

מעודד סנס - רגיל + שמן

מעודד פשוט - קל, רגיל, שמן

מעודד סריף - רגיל ושמן

עבור טקסטים יחסית קצרים ובגדלים בינוניים:

קשיח - רגיל, שמן

עזר בלוק - קל, רגיל, שמן

ועבור טקסטים יחסית קצרים ובגדלים גדולים:

סיסטזה קל ורגיל

שלוותה במשקל הקל והרגיל

לקניית רשיון שימוש בפונטים לאינטרנט:

הכנסו נא לאתר EzerFamily.com. לחצו על הכפתור האדום: "הזמן פונטים כאן"; מלאו אונליין את כל הפרטים; סמנו את הפונטים הרצויים לכם תחת "פונטים לאינטרנט" (המחיר מתעדכן אוטומטית בהתאם לאינפורמציה) ושלחו.

ו...זהו! הפונטים והחשבון ישלחו אליכם באמצעות האימייל זמן קצר לאחר קבלת טופס ההזמנה. התשלום הינו באמצעות העברה בנקאית או בצ’ק.

בעת הרכישה יקבל הרוכש, מלבד קובצי הפונטים המתאימים, גם עמוד לדוגמא הממחיש את ההטמעה. אין צורך לכתוב קוד נוסף, רק להעתיק את הקוד מהדוגמא.
פעולת ההטמעה פשוטה - מעלים את קובץ הפונט לשרת (כאמור, זהו קובץ שונה מקובץ פונט רגיל לדפוס). בקובץ הCSS מגדירים אותו, ובקוד של העמוד רושמים בעזרתו (הוא יהיה מוגדר תחת style משלו). הפונט יושב על השרת ונקרא מתוך קובץ הCSS החיצוני. עוד פרטים? - הנה המדריך להטמעת פונט רשת.

והנה אתרים לדוגמה שרכשו לאחרונה גופני רשת של עודד עזר:
upaisrael.org, אתר כנס UPA העולמי (שנושאו - שימושיות!) משתמש בפונט רץ לאינטרנט - הן לטקסטים והן לכותרות; loveat.co.il משתמש בפונט עזר בלוק לכותרות; newsgeek.co.il משתמש בפונט מעודד פשוט לכותרות; samlil.co.il משתמש בפונט שלוותה לכותרות; orientmedia.net משתמש בפונט מעודד סריף לכותרות ולטקסט רץ; moscovich.co.il משתמש בפונט קשיח לכותרות.

תצלום מסך של דוגמת הטמעה של פונט מעודד סריף כפונט טקסט באתר orientmedia.net

מידע נוסף:

זכויות השימוש הניתנות לרכישה, להטמעת פונטים של עודד עזר באתרי אינטרנט כטקסט "חי" ב-html, חלות על שלושת הפורמטים eot, svg, woff בלבד. חל איסור מוחלט להטמיע את הפונטים בפורמטים ttf ו-otf באתרי אינטרנט. הסיבה לכך פשוטה - מניעת הפצה בלא יודעין של הפורמטים האלה (המתאימים לפרינט, אך לא בהכרח לכל הבראוזרים) למשתמשים שאינם מורשים. כמו כן, הסבת פונטים שנרכשו לפרינט לפורמטים אחרים הינה אסורה על פי תנאי הרכישה ועל פי חוק.

תצלום מסך של פריסת חלק מהגליפים של פונט רץ לאינטרנט. פעולת ההטמעה פשוטה

לקריאה נוספת ומועילה:
המדריך להטמעת פונט רשת
‎דברים שצריך לדעת לפני שמשתמשים ב-webfonts
‎דוגמאות לשימוש בפונטי רשת
הפורמטים שנתמכים ע"י דפדפנים שונים
כיצד לתקן את האנטיאליאסינג באקספלורר

מאין הגיע הכתב?

2010-10-21T13:45:00.001-07:00

ג'ון ברודלי העלה מאמר מעמיק ומרתק (באנגלית) על מקורות האלפאבית הלועזי, החל מהכתב השומרי, כתב החרטומים המצרי, הפרוטו סינאי והפיניקי, ועד הכתב הלטיני, הגותי והרומן-הומניסטי.
"האבולוציה של הכתב לא ניתנת להערכה מלאה כשהיא מבודדת. הסיפורים שלה שזורים עמוק לתוך המרקם של ההיסטוריה ושל התרבויות, ומושפעת מן הפוליטיקה, הדת, הכלכלה, ועל ידי גורמים אחרים רבים מספור".

מחוברות...

2010-10-03T10:55:00.000-07:00

ירונימוס בפוסט מהורהר על האפשרות לעיצוב אותיות עבריות מחוברות, בצירוף דוגמאות חינניות: "...אני רוצה להאמין שהפתרון הוא אפשרי - ליצור פונט עברי מחובר - אבל התוצאה לא תהיה העתק מושלם, אלא משהו יחיד בפני עצמו. הרי יש לכתב העברי מסורת עשירה של כתב קורסיבי שנוצר באופן טבעי, אשר כולל גם אותיות שהתחברו במהלך הכתיב עצמו."

מי עיצב את פונט חיים?

2010-08-18T11:45:00.000-07:00

קטלוג האותיות המיתולוגי שערך אילן מולכו, בעודו סטודנט בבצלאל של שנת 1981, מציין לצד הספסימן של אותיות "חיים" כי "האות עוצבה בידי יעקב חיים לויט בשנת 1933, והיוותה מהפכה בתפיסת הכתב העברי. האות עוצבה בסגנון הטיפוגרפי הגרוטסקי, שיצר אותיות נטולות תגי סיום (סריפים) וקווים שווי עובי." דורות של תלמידי בצלאל (ובכללם אני) חונכו ברוח זו - יאן לויט (הוא יעקב חיים) עיצב את אותיות "חיים".
מנגד, טוען מאמר קצרצר באתר "כאן ביתי - ניצולי השואה בישראל" וכתבה עלומה לא מתוארכת בעיתון (ידיעות אחרונות?) כי: "פסח סטיבן (אישטוון) עיר-שי... נולד בבודפשט. לאחר שירותו כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי למד אדריכלות בטכניון בבודפשט. עבד כמעצב גרפי והיה פעיל בארגונים ציוניים. ב-1925 עלה ארצה. נמנה עם הגרפיקאים המובילים בארץ ועיצב [כבר אז] את גופן האות העברית המודרנית, "חיים" – על שם חיים נחמן ביאליק..."
אורן פייט מ"סמליל" מגדיל לעשות ומפרסם סקיצות של עיר-שי (מקור: מיכאל גולן, מתוך פורום תקשורת חזותית באתר תפוז) הדומות להפליא לאותיות "חיים" המוכרות.
אכן - תעלומה טיפוגרפית.

נרקיס, נרקיסים וכל השאר

2010-08-18T05:41:00.000-07:00

מאמרו המאלף של צבי נרקיס ז"ל על תהליך עיצובם של האותיות שלו, מתוך “אות היא לעולם”, קובץ מאמרים מוקדש לעיצוב האות העברית - מצוטט במלואו באתר של סיוון טולדו.

וכך זה מתחיל:
"ה”רומן” שלי עם האות העברית התחיל עוד לפני שהבנתי אות מהי. הייתי בן ארבע, דומני, כשהמלמד ב”חדר” כתב דוגמא של אותיות האלף בית ואנו, הדרדקים, כתבנו אותיות לפי הדוגמא במחברות. המלמד נטל את מחברתי, הראה אותה לחבריי ב”חדר” והשמיע תשבחות ודברי התפעלות. זכרונותי רצופים בעיסוק באות באותיות בדרכים מדרכים שונות. מזה מספר שנים פעילותי המקצועית מתמקדת באות העברית — בעיצוב אותיות דפוס חדשות ובהסבת עיצובים קודמים לטכנולוגיות החדשות. אני עוסק, כמו כן, בחקר האות לצורותיה, בכתבי היד ובדפוס...."

מאוסף כתבי היד במוזיאון היהודי בפראג

2010-08-16T12:31:00.000-07:00

כמה "טעימות" מרהיבות ששלחה אלי לאחרונה אולגה סיקסטובה, אוצרת אוסף כתבי היד העתיקים במוזיאון היהודי בפראג. בשנה האחרונה עמלה סיקסטובה על הכנת תערוכה מאז'ורית לציון 500 שנה של דפוס עברי בצ'כיה, המתוכננת להפתח במהלך שנת 2012.

פרנק-ריהל Vs אריאל: אותיות שמנסות לזכור, אותיות שמנסות לשכוח

2010-08-15T00:03:00.000-07:00

פרוייקט הגמר המבריק של שי גולן (בהנחייתו של ירון שין, הוא Jewboy), בוגר המחלקה לעיצוב גרפי בויצ"ו חיפה ותלמידי לשעבר בקורס לטיפוגרפיה אקספרימנטלית שם, עוסק בשינויים בחברה הישראלית כפי שהם משתקפים בהבדלים העצומים שבין שני גופנים - פרנק־ריהל ואריאל.

כותב שי: "הראשון, פרנק־ריהל, חגג לאחרונה 100 שנים ושולט עד היום במדיה המודפסת אותה אנחנו צורכים. הגופן השני, אריאל, עוצב בשנות ה-80 עבור חברת מייקרוסופט ודרכו אנחנו חווים את השפה העברית כמעט בכל המדיה הדיגיטלית והאינטרנטית."

והוא מוסיף: "נקודת המוצא של הפרויקט הייתה שב-15-20 שנה האחרונות גדל דור שלם בארץ שקורא עברית אחרת מאיתנו. הוא לא קורא עיתונים וכמעט ולא קורא ספרים. את רוב זמנו הוא מבלה בסביבה דיגיטלית ולכן הוא חווה את השפה העברית דרך הגופן החדש, אריאל. בעבודה אני מנסה לבדוק איך נראה הדור הזה.

"...בעצם, בדיוק כמו בעגבניות המהונדסות אך חסרות הטעם, הצלחנו לייצר מוצר שמתאים לכולם, כזה שבזכותו התחברנו לעולם הגדול. אבל דבר אחד קצת פספסנו - וזה התוכן. ייצרנו גופן שקשה לנו יותר לקרוא בו. גופן שבשלב מסויים ישאיר אותנו בפיגור, מנסים להדביק את הקצב של העולם הגדול".

צבי נרקיס 2010-1921

2010-08-08T04:57:00.000-07:00

נפטר היום (8 באוגוסט 2010) מעצב הפונטים צבי נרקיס, זוכה פרס א.מ.ת ומגדולי הטיפוגרפים העבריים בכל הזמנים.

פונט קשיח - מנוקד

2010-07-25T21:42:00.000-07:00

חם מהתנור: פונט קשיח עם ניקוד מלא

א'-ב'ולוציה - העברית החדשה

2010-07-13T08:13:00.001-07:00

פרוייקט הגמר המסקרן והמרשים של מיכל שני, בוגרת טריה של המכון הטכנולוגי חולון, מציג שבעה שלבים עתידניים באבולוציה של הכתב העברי. עוד מעבודותיה באתר הזה.

חדש: פונט סיסטזה, מנוקד ומשודרג

2010-06-27T13:38:00.000-07:00

חם מהתנור: פונט סיסטזה הוותיק, כעת בגרסא משודרגת ועם ניקוד מלא.

עדה ירדני - ספר הכתב העברי, 1991

2010-05-28T11:55:00.000-07:00

בשנת 1991 פורסם ספרה המונומנטאלי של ד"ר עדה ירדני, בוגרת המחלקה לגרפיקה בבצלאל (בין השאר, תלמידתו של ירחמיאל שכטר ואסיסטנטית של אליהו קורן), בוגרת החוג לשפות שמיות עתיקות של האוניברסיטה העברית בירושלים (בין השאר, תלמידתו של פרופ' יוסף נוה ואסיסטנטית של פרופ' בצלאל פורטן), ומעצבת האות "עדה" - "ספר הכתב העברי: תולדות, יסודות, סגנונות, עיצוב" (הוצאת כרטא).
"...נוסף על סקירה מקפת של תולדות הכתב העברי וסגנונותיו מציעה המחברת כללי יסוד של הפליאוגרפיה העברית, שיטה לניתוח האות העברית ומאפייניה והנחיות לכתיבה יפה ולעיצוב כתב. הודות לכך עשוי "ספר הכתב העברי" לשמש כספר יסוד להוראת הכתב העברי ומורה דרך לעיצוב סוגי כתב חדשים" (מתוך הדברים בגב הספר). כשש שנים מאוחר יותר פורסם הספר החשוב הזה גם בתרגום לאנגלית, בצירוף תיקונים ותוספות.

שערי ספר הכתב העברי, בעברית ובאנגלית

הנרי פרידלנדר - כיצד יצרתי את הדסה

2010-05-22T12:59:00.000-07:00

סריקות מאמרו האיקוני של הנרי פרידלנדר, "כיצד יצרתי את האות הדסה" מתוך "אות היא לעולם - קובץ מאמרים המוקדש לעיצוב האות העברית", באדיבותו של ירונימוס.

הנרי פרידלנדר

בתמונה: סקיצות קליגרפיות ראשונות, רחוקות עדיין ממה שיהיה מאוחר יותר - פונט הדסה.

איסמר (איתמר) דוד, בהרחבה

2010-05-22T12:47:00.000-07:00

סיכום יפה ומושקע של רוב הידוע על איסמר (איתמר) דוד, בצירוף דוגמאות מאירות עיניים של עבודותיו השונות. וכאן, המקור העיקרי לחיבורו של ירונימוס. תיהנו.

כותבת אורחת: עדה רוטנברג - על עטיפות ספרים וגמדים אלקטרוניים

2010-05-17T14:03:00.000-07:00

עטיפה של ספר היא הקשר הראשון שנוצר בין הספר שבפנים לבין הקורא שבחוץ‮. ‬זה שנכנס, למשל, לחנות ‮ ‬ ספרים ונמשך להסתכל‮, ‬מכל הספרים הפרושים על מדף התצוגה‮, ‬דווקא באחד מסוים‮. ‬ספר שאולי יוכל להטיס אותו אל עולם חדש‮, ‬מופלא‮. ‬הוא מסתכל בעטיפה ומהרהר‮: ‬מה יספר לי הספר הזה‮? ‬איזה בן לוויה הוא יהיה לי לזמן הקרוב‮? ‬מה אלמד ואיך אשתנה בעקבותיו‮? ‬ואולי פשוט מחכות לי פה כמה שעות של כיף‮?‬

מכל הפרויקטים שנעשים אצלי בסטודיו‮, ‬האישי ביותר הוא עטיפה של ספר‮. ‬הרי אני אחת מהקוראים הראשונים של ספר לפני הוצאתו לאור‮. ‬למי שאוהב לקרוא‮, ‬זה תפקיד מאוד מסקרן‮: ‬הוא משלב תכונות של איש תרבות ויצירה‮, ‬פרשן ופנטזיונר‮, ‬אנתרופולוג ואיש שיווק‮. ‬כי ברגע שגיבשת איזו תפיסה של הספר‮, ‬עליך להעביר אותה הלאה‮. ‬אל הקורא‮.‬

להעביר ספר שלם רק בדימוי אחד‮? ‬זאת משימה קשה‮, ‬ואם זה ספר טוב‮ - ‬המשימה יותר קשה‮: ‬איך תצליח אמנות של מסר אחד מובהק‮, ‬אמנות של סמלים‮ ‬וכרזות‮, ‬להתמודד עם מסר כל כך מורכב‮?‬
העטיפות של הוצאת‮ ‬גאלימאר‮ ‬הצרפתית פתרו את הדילמה בעזרת גישה מינימליסטית‮:“‬פחות הוא יותר‮”. ‬במשך שנים‮, ‬כמעט כל העטיפות שיצאו שם הסתכמו בכותרת הספר ושם הסופר‮,‬‮ ‬אדום על גבי לבן‮, ‬מסגרת אדומה‮ - ‬וזהו‮. ‬פשוט‮. ‬כך נשמרת לאורך שנים אובייקטיביות אלגנטית שהיא מסימני ההיכר של ההוצאה‮. ‬היום רואים בגאלימאר התפוררות של עקרון הברזל הזה‮. ‬אפשר לדמיין איך בישיבות שיווק מתישות שולפים מומחי השיווק נתוני מכירות של מתחרים‮, ‬דורשים להתקדם עם הזמן‮, ‬להאכיל בכפית‮, ‬ואת המנהל הקריאטיבי הוותיק מתפרץ‮ “‬מֵרד אלור‮! ‬שיהיו אימג’ים‮! ‬אבל אני מתפטר‮!”‬

בהוצאת הספרים הבריטית‮ (‬וגם האמריקאית‮) ‬פינגווין‮ ‬חושבים אחרת‮. ‬שם כל עטיפה מקבלת טיפול פרטני‮, ‬גם אם היא שייכת לסידרה‮, ‬ובפינגוין יש הרבה סדרות‮. ‬לרגל‮ ‬70‮ ‬שנה להוצאה‮, ‬הוציאו שם את ‬ פינגווין ביי דיזיין, המציג את ההיסטוריה של ההוצאה בעיצוב עטיפות‮. ‬ספר מרתק שמלמד כמה דברים על היסטוריה וחברה דרך עיצוב‮.‬

אבל המעצבת המעניינת ביותר של פינגוין כיום לא נכנסה לספר‮. ‬קורלי ביקפורד–סמית‮ ‬מלונדון כנראה עדיין לא סיימה אז את חוק לימודיה‮. ‬היום היא מתפרעת שם‮, ‬עד כמה שבריטית ענוגה יכולה להשתולל במשרד‮: ‬החל ממחוות לז’אנר‮ ‬שרלוק הולמס ועד לסדרת קלאסיקות בכריכת בד‮, ‬שהחלק המעניין ביותר בעטיפות שלה הוא דווקא מה שנוצר מחיבור השידרות של הספרים הניצבים זה‮ ‬לצד זה על המדף‮. ‬

אבל היום לא צריך לעבוד בחברת ענק כדי שקולך יישמע‮. ‬דיוויד דראמונד‮ ‬הוא פרילאנס צנוע שעובד בעליית ביתו במחוז אלגין באונטריו שבקנדה‮, ‬ושם‮... ‬אולי אלה מרחבי הטבע והשקט מסביב ואולי יש להם שם משהו במי‮ ‬השתיה‮, ‬אבל האיש מוציא מתחת הלפטופ שלו הברקות מקסימות ומשעשעות חדשות לבקרים‮ (‬הוא מתחיל לעבוד ב‮–‬4‮ ‬בבוקר‮). ‬כמעט כל עטיפה שיוצאת את‮ ‬מפתן מחשבו שופעת פיקחות והומור יבשושי‮, ‬וכמעט תמיד יש שם רמזים שנותנים לך לעשות חלק מהעבודה בעצמך‮. ‬אפשר להבין את המסר שבעטיפה ביותר מדרך אחת‮. ‬הדימוי אינו איור של הכותרת אלא פרשנות שלה‮, ‬ובמקרים רבים זאת פרשנות הפוכה מזו המילולית‮, ‬וזה יוצר מתח בריא‮, ‬כמו‮ ‬בין שני מרכיבים של קומפוזיציה טובה‮.

עיצוב עטיפות הוא מיזעור של פרויקט תקשורת חזותית‮, ‬והאמצעים העומדים לרשותנו‮ - ‬איור‮, ‬צילום‮, ‬טיפוגרפיה‮ - ‬הם אמצעים עשירים ולא מתכלים‮. ‬מה שפחות עשיר הוא כמובן התקציב‮. ‬אפילו מעצבי עטיפות מיתולוגיים כמו‮ ‬צ’יפ קיד‮ ‬הניו–יורקי נדרשים ללהטט בין משרות וכמעט אף פעם אינם מתפרנסים רק מאהבתם לעיצוב עטיפות‮.‬

והעתיד‮? ‬הספר האלקטרוני מתקרב אלינו בצעדי גמד קטנים ומהירים‮... ‬רגע‮... ‬בעצם הוא כבר כאן‮. ‬הוא עדיין לא דרס לגמרי את הספר המודפס ועטיפתו‮, ‬אבל לא אתפלא אם זה יקרה‮. ‬מה יהיה אז על העטיפות‮? ‬התשובה היא כנראה ברעיון ובתהליך היצירה‮. ‬רעיונות טובים נשארים אפקטיביים גם‮ ‬אחרי שטכניקות עוברות מהעולם‮. ‬לא היצמדות למדיה מסויימת‮, ‬אלא שאיפה מתמדת לעורר מחשבה או רגש‮, ‬לגרום לכם להרים גבה או להרהר‮, ‬לא להותיר אתכם אדישים לחלוטין‮, ‬וליצור דבר של יופי‮.‬

פורסם לראשונה במסגרת המרכז האקדמי ויצו חיפה

טרטקובר, באופן אישי

2010-04-18T22:25:00.001-07:00

באקט חשאי למחצה הוציא המעצב דוד טרטקובר לאור ספר אמן חדש, אותו יצר ביום אחד (מן הדף הראשון ועד האחרון שבו) - ה-1 במאי שחל בעיצומו של מבצע "חומת מגן".
הספר הנו למעשה סריקות 1:1 של כפולות מצויירות ביד באופן ספונטני - כמעט דינגבט טיפוגרפי של חיצים, גולגלות, טנקים, ספרוֹת טיפקס, סברס, פרחים ואפילו לב, כולם "טרטקובריים", ישירים וחזקים, אשר ביחד מספרים סיפור כל כך ישראלי ועם זאת כל כך אישי.

כתב יתדות אשורי ב"ידיעות"

2010-04-07T09:32:00.000-07:00

היום ב"ידיעות": איך הגיעה לוחית זהב זעירה בת 3,200 שנה, שעליה נחקקו סימנים בכתב אשורי מסופוטמי, לידיו של ניצול אושוויץ.
תחריט כתב היתדות שעל הלוחית, אשר נוצרה בימיו של המלך האשורי תוכולתי נינורת הראשון, מתאר הוראות בניה למקדש שהוקם לכבוד האלה אישתר באשור (עירק של ימינו).

ספרי אמן, כתבת יומן

2010-04-02T03:55:00.000-07:00

כתבת יומן חביבה, ערוץ 1 ספטמבר 2009: ביקור בממלכה - בית מלאכה לדפוס בלט וכריכה אמנותית של עידו אגסי (ותודה לשירן רומנו).

אליהו קורן ושני נוסחי פונט קורן

2010-03-28T23:48:00.000-07:00

מאמר קצר באנגלית, המתאר את יצירתו של סידור דו-לשוני על ידי אחד מגדולי הטיפוגרפים שלנו, אליהו קורן (2001-1907).

"...אותיות הסידור עוצבו במיוחד עבור המהדורה הישראלית המקורית, על בסיס אות 'קורן' שנוצרו שנים קודם לכן עבור 'תנ"ך קורן'. מבט מקרוב יגלה את השינויים הקטנים שנעשו...".

כתב אמנותי עברי, 1951

2010-03-25T10:40:00.000-07:00

סט פליקר מופלא המציג את חוברת דוגמאות הכתב המיתולוגית בעריכתו של ל.פ.טובי, משנת 1951:
"...אל נשכח, עשרות השנים המעטות, שעמדו לרשות הגרפיקאים שלנו למילוי תפקיד זה [עיצוב אותיות חדשות], מה ערך להן לעומת פרק הזמן שניתן לא"ב הרומי [הלטיני] להתפתחות שקטה ומתמדת עד לצורותיו המודרניות בימינו? ובייחוד אמורים הדברים בגילוף אותיות דפוס חדשות, שהוא קשה ביותר; כאן עדיין מרובה העבודה, שיש לעשותה על יסוד דפוסים נאים ישנים ועל פי העקרונות שנקבעו כאן - אבל עבודה זו שכר רב בצידה..." (הסריקות באדיבות ירונימוס).

אל"ף = X ?

2010-03-18T03:01:00.000-07:00

מאמר מצויין (באנגלית) הדן בבעייתיות של פונטים עבריים המנסים לחקות כתבים לועזיים, מאת עדי שטרן, בוגר Reading University וראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. גירסה עברית של התכנים הופיעה בהרצאה 'עברית בפיאה נכרית' שהעביר עדי במסגרת יום העיון Zoom-In Typography במכון הטכנולוגי חולון (HIT).

סקיצות קליגרפיה מאת צבי נרקיס

2010-03-10T00:21:00.000-08:00

סקיצות קליגרפיה מאת צבי נרקיס כהכנה לאות נרקיסים. מתוך סט הפליקר הנהדר של מישה בלצקי, חוקר האות העברית הניו יורקי (שבין השאר גם כתב מאמר מקיף ומשובח על נרקיס, אשר פורסם בספר Language Culture Type בעריכת ג'ון ד. ברי, 2001).

עודד עזר בבצלאל

2010-03-03T23:43:00.000-08:00

אקדמיה בצלאל המחלקה לתקשורת חזותית מארחת את עודד עזר ביום שלישי, 09.03.2010, בשעה 13:15 באודיטוריום 222.

עיצוב הכרזה: נעמה טוביאס, בצלאל

האות העברית: ואריאציות קליגרפיות

2010-03-03T03:09:00.000-08:00

האות העברית: ואריאציות קליגרפיות הינו סט יפהיפה של 32 לוחות קליגרפיים שערך הקליגרף, מעצב הספרים, המאייר, הארכיטקט ומעצבו של פונט דוד המיתולוגי, איסמר (איתמר) דוד.

הסט, שיצא לאור בשנת 1990 (זמן קצר לפני מותו) בהוצאת ג'ייסון ארונסון, מתעד דוגמאות מרהיבות של כתב עברי ממקומות שונים בעולם, ומתקופות שונות.

פרנצ'סקה ברוך ולוגו עיתון הארץ

2010-02-24T01:03:00.001-08:00

עוד מתוך קטלוג תערוכת "אות עברית חדשה", מרץ 1985: סקיצות ללוגו עיתון "הארץ", שיצרה הגברת הראשונה של הטיפוגרפיה העברית, פרנצ'סקה ברוך, בראשית שנות ה-40.
אותיות הלוגו הושפעו מכתב אשכנזי מסורתי, ובמיוחד מכתב אשר פותח על ידי ברוך עצמה - סת"ם. פרנצ'סקה ברוך עיצבה גם את גופן שוקן-ברוך (כיום ידוע בשם "שוקן" בלבד) עבור הוצאת הספרים של זלמן שוקן.

אנגלמאיר: מה היית לוקח לאי בודד?

2010-02-12T01:32:00.000-08:00

זאב אנגלמאיר האחד והיחיד, בדאחקות (לא לגמרי מופרכות) על מעצבים על רפסודה.

נרקיס ופרידלנדר בפתיחת תערוכת "אות עברית חדשה", מרץ 1985

2010-01-26T10:14:00.001-08:00

שניים מהאבות המייסדים של הטיפוגרפיה העברית המודרנית, צבי נרקיס (מעצב האות הנקראת על שמו) מימין, והנרי פרידלנדר (מעצבו של כתב "הדסה") משמאל.
התמונה צולמה על ידי עוזי אגסי (והיא מובאת כאן באדיבותו) בפתיחת תערוכת "אות עברית חדשה" שאצר ד"ר איתי תמרי (מביט בשניים בצד הימני העליון של התמונה) בגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת תל אביב, במרץ 1985. "אות טובה היא אות שלא כופה את עצמה על הקורא", אומר תמרי, בראיון שנערך כמה שנים מאוחר יותר, "אין בה מוזרויות צורניות, היא יוצרת מארג נעים על הנייר, היא לא רחבה מדי ולא צרה מדי, לא בהירה ולא כהה, בעלת פרופורציות נכונות".
למטה: כריכת קטלוג התערוכה, ועמוד מתוכו, המציג סקיצות של אות הדסה בשלביה המוקדמים.

א"ב אקספרימנטלי בהשראת סרטי מתנה

2010-01-19T09:26:00.000-08:00

א"ב אקספרימנטלי שעוצב ע"י הסטודנטית מיכל שני במסגרת קורס המבוא לעיצוב כתב עברי (שנה ג') בהנחייתו של עודד עזר, במחלקה לתקשורת חזותית של המכון הטכנולוגי חולון (H.I.T).
"הסטודנטים התבקשו ליצור כלי כתיבה חדש ובהשראתו לפתח כתב", מסבירה מיכל. "בחרתי בסרט מתנה ככלי הכתיבה ולאחר שביצעתי את האותיות בתלת מימד, יצרתי להן תרגום דו מימדי".
העבודה תוצג, לצד עבודות סטודנטים (משובחות) נוספות, ב"תערוכת האמצע" של המח' לתקשורת חזותית של המכון, בנמל ת"א 2.3.10 - 25.2.

מגילות בחדשות

2010-01-19T08:39:00.000-08:00

היום ב"מעריב": מחלוקת בין ירדן לישראל בנושא הבעלות על מגילות ים המלח - התעודות הקדומות ביותר הכתובות בכתב יהודי (מתקופת אלכסנדר ינאי ומרד בר כוכבא) שנתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה, בסוף שנות ה-40 ותחילת ה-50. ירדן דורשת לקבל את המגילות משום שנפלו לידי ישראל כשלל מלחמת ששת הימים. ישראל: לתביעה אין בסיס.

כתב עברי בספר בהוצאת Taschen

2010-01-17T23:30:00.000-08:00

בספר חדש (ומרהיב) שפרסמה הוצאת Taschen הגרמנית, Type: A Visual History of Typefaces & Styles, מופיעות, לצד שפות אחרות, גם רפרודוקציות של קטלוג ברתולד מ-1924 הכולל דוגמאות כתב פרנקריהל, מרובע ומרים.

עבודותיו של איסמר (איתמר) דוד

2010-01-01T14:02:00.000-08:00

הקליגרף, מעצב הספרים, המאייר, הארכיטקט ומעצבו של פונט דוד המיתולוגי, איסמר (איתמר) דוד, הלך לעולמו בשנת 1996. בספר הזה מקובצות, בפעם הראשונה, עבודותיו הבולטות לאורך השנים.

חדש: פונט אלכימאי רחב

2009-12-29T15:00:00.000-08:00

הדגמה של הפונט החדש אלכימאי רחב, המשלים, יחד עם אלכימאי צר, את משפחת אלכימאי הפופולארי.

קטלוג האותיות של 'הדסה' בירושלים, 1968

2009-12-29T00:33:00.000-08:00

"רשימת אותיות של דפוס למודי ירושלים לפי המלאי בחודש תשרי תשכ"ח" (מתוך הקטלוג).

עם זאב ליפמן

2009-12-17T11:31:00.000-08:00

פגישה מרתקת עם אחד מחלוצי העיצוב הטיפוגרפי בארץ, זאב ליפמן.

בשנת 1935, ביוזמה של אמנים יוצאי גרמניה, נפתח 'בצלאל החדש' כגרסה מקומית של אסכולת הבאוהאוס הגרמנית, ונחנכה בו המחלקה לגרפיקה. מעצבים כגון רודולף דויטש, אוטה וליש, פרנץ קראוס ואחרים, כולם בוגרי אקדמיות לאמנות בגרמניה, היו בין מוריו. הם חידשו את הטיפוגרפיה העברית, פיתחו אמצעי ייצור משופרים שאפשרו הדפסה איכותית ופנו בדימויים שלהם להיבטים לאומיים, השואבים מהמודרניזם המערבי ולא מהמסורת היהודית שהיתה מקובלת מאוד בבצלאל הישן.

ליפמן, שייסד עם גררד רוטשילד את סטודיו רולי, היה בוגר המחזור הראשון של המחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל החדש, ועבד כטיפוגרף, גרפיקאי ומאייר מאז 1939 ועד לאחרונה.

הדפסה ראשונה של פונט הצבי, מרץ 1957

2009-12-15T01:20:00.000-08:00

"הנה הדוגמא הראשונה של שימוש באות חדשה שתיקרא בשם "הצבי" תוצרת אותיות ירושלים לפי ציוריו של צבי הויזמן ז"ל. גדלים נוספים ונוסח דק של האות הם בשלב הכנה" (מתוך 'הד הדפוס', מרץ 1957)

פרנק-ריהל בקטלוג ברתולד, ברלין 1924

2009-12-11T13:00:00.000-08:00

"הקטלוג הזה של אותיות עבריות, הראשון במינו, בא למלא חסרון גדול במעשה הדפוס בישראל... להראות כיצד ראוי להשתמש בהן [באותיות] בספרים ובשאר דברים שבדפוס..."
מתוך ההקדמה לקטלוג האותיות העבריות של ה. ברתולד שיצא לאור בברלין, 5 באפריל 1924, ובו מאוגדים כל סוגי האותיות העבריות שיצר מפעל יציקת האותיות המפורסם.

'משפחת עזר' בגראף 44, פריז

2009-11-27T03:16:00.001-08:00

גאווה ישראלית: מגזין הטיפוגרפיה היוקרתי 'גראפה' (פריז, צרפת), מקדיש מספר כפולות של הגליון האחרון שלו (מס' 44) לפונטים העבריים של "משפחת עזר".

פונט נוה צדק

2009-10-25T14:06:00.000-07:00

נווה צדק הוא פונט revival המבוסס על שלטי רחוב מצויירים ביד שליקט עודד עזר בשכונת נווה צדק בתל אביב, והוא כולל גם גרסאות רחבות של חלק מהאותיות.

כחודש אחרי שצולמו השלטים ששימשו בסיס לפונט נווה צדק, החליפה העירייה את רובם בשילוט חדש – אותו אתם יכולים לראות היום בשכונה.

והכי חשוב להיות (מעודד) פשוט עם עצמך

2009-10-25T14:04:00.000-07:00

מעודד פשוט הוא חלק ממשפחת 'מעודד' (הכוללת גם את מעודד סנס ומעודד סריף), והוא כולל שמונה משקלים, ארבעה מהם צרים.

יובל סער כותב על "משפחת עזר"

2009-10-10T23:15:00.000-07:00

כתב העיצוב של "הארץ", יובל סער, בפוסט נהדר על "משפחת עזר" בבלוג האישי שלו: www.notes.co.il/saar

פונט קשיח - מנוקד

2009-09-24T14:40:00.000-07:00

חם מהתנור: פונט קשיח עם ניקוד מלא

פונט בית הלל - מנוקד

2009-09-24T14:32:00.000-07:00

פונט בית הלל עם ניקוד מלא, בעזרתו האדיבה של אליהו פריד

על פונט פרנקריהליה

2009-09-19T06:12:00.001-07:00

פונט פרנקריהליה עוצב כמחווה לגופן פרנקריהל של רפאל פרנק משנת 1908, והוא משלב מוטיבים בסגנון האר-נובו, עם נועזות אקספרמנטלית וחדשנות המתאפשרות כיום, בעידן הדיגיטלי.

יהודה חפשי, מעצב וחוקר סוגיות בטיפוגרפיה עברית, כותב על פונט זה:
"פונט פרנקריהליה של עודד עזר הינו דיאלוג ומחווה לפועלו של רפאל פרנק. העיתוי – מלאת מאה שנים לפרנק-ריהל. בחירתו של עזר להתיחס דווקא לפונט זה אינה מובנת מאליה. תפוצתו הרחבה כל כך והמונופול שרכש הפונט מחד, ונסיונות מרשימים של מעצבים אחרים ליצור פונט שישווה בהצלחתו לפרנק-ריהל מאידך, יצרו רתיעה מלהתערב או להתחרות ב"מלכה" של הטיפוגרפיה העברית.
בחירתו של עזר באה ממקום אופייני לו – "בוא ניקח את המיתוס המקודש ביותר ונעבוד עימו כחומר גלם יקר ולו לשם עצם הניסוי". וכך היה. הפרוייקט בתחילתו הוגדר כבלתי שימושי. הרצון המוביל היה להגביר את מאפייני היוגנדשטיל שבאות המקורית, אם כי בגישה של נאו-יוגנדשטיל. כלומר, לנסח מחדש זרם זה שרווח בגרמניה בתחילת של המאה ה-20. בנוסף, ובהשראת עבודות תלת ממדיות שיצר עודד, נוספו ל"פרנקריהליה" אלמנטים פיסוליים קונסטרוקטיביים בעלי אופי תיאטרלי ובהאנשה מלאת הומור וחיים. בשלב הראשון, ובכדי להתנתק מהתיקונים שערך רפאל פרנק בזמנו, חזרו הקוים האנכיים ונהיו דקים מאוד תוך יצירת מתח רב בינם לבין הבסיסים והגגות. בכך למעשה, אולי שלא במודע, נוצר גם דיאלוג בין עודד ל-Didot ו- Bodoni אשר הביאו מתח צורני זה להקצנה.

לכל אורך שלבי העבודה הנימה השורה על גופי האותיות היא נימה של קלות, שעשוע וחוסר פחד, המשולבים בהרבה כבוד למקור. כך למשל, בעוד פרנק ויתר על הגגות המשופעים באות, החליט עזר להחזיר את ההטיה רק בגג של האות ז', ולו לשם ההנאה והגיוון הצורני לסדרה כולה. האות "ן" מקבלת בסיס תחתון שלא היה קיים במקור, אך מופיע בניסיונות שונים ליצור אותיות עבריות בסגנון הארנובו (כמו אצל זאב רבן ואחרים). הנקודתיים והנקודה-פסיק הם עיגולים שלמים, המלווים בקוים בעלי אופי יוגנדשטיל מובהק, אך לא כציטוט נאמן למקור. וכך גם הסוגריים.
פרנקריהליה הנו פרויקט מרתק, בזכות השילוב העדין בין אקט אקספרמנטלי חקרני ונטול יעד ברור, לבין הקפדה על חוקיות מסויימת והרצון לשמר את הגורם הסדרתי בין הסימנים השונים שבסידרה.
למרות שלא הייתה זו הכוונה מלכתחילה, נעשה כיום שימוש ב"פרנקריהיליה" לצרכים מסחריים, כפונט לכל דבר. יחד עם זאת, בחלקים מסיימים באותיות ניתנת במה רחבה יותר להבעה האישית. במונחים המושאלים מתחום הכוריאוגרפיה, ניתן לומר שבלהקה יש כמה פרימות–בלרינות: האות ש', ץ', ל', הן דוגמאות מרשימות לתוספות ושינויים המנציחות את היצירתיות הרבה בעיצובן. במספר מקרים נבחין בהחלטות עיצוביות "שלא ייעשו" בפונט סטנדרטי: האות ס', למשל, סובבה ב-180 מעלות ויושבת למעשה על הגג של עצמה. גם באות צ' שונו ההיררכיות בין האלכסונים שבה, ואילו האות פ' איבדה לחלוטין את הבסיס שלה.
פרנקריהליה היא פיוט, וריאציה מוזיקלית חופשית ואישית למקור עליו היא מסתמכת. יש בה תפיסה חזותית רעננה, אהבת הצורה, הערכה עמוקה לאב הרוחני של האות העברית המודרנית ויש בה ערגה לרכות ולרומנטיות שזרם היונגנדשטיל היטיב לבטא כשיקוף לתקופתו. בכך חותמים רפאל פרנק ועודד עזר מעגל בן מאה שנים של חקר גבולותיה של האות העברית בדיאלוג משמעותי ומפרה."